אוננות וקשר עם בת זוג

שלום ד"ר בירן. אני בן 21 עכשיו והתחלתי לאונן בגיל 4 בערך אולי 3 וחצי אפילו. מאז הייתי מאונן כל יום לפחות פעם אחת. לפעמים גם פעמיים או יותר. (בלי הגזמה) וכיום אני מרגיש שאני לא יכול לפתח קשר ריגשי רציני עם בת-זוג בגלל שאני רק חושב עליה בצורה מינית וזה מפריע לי להתרכז בה באמת וגם אחרי שאנחנו עושים את זה אני רוצה עוד. אז חשבתי לעצמי אולי להפסיק לאונן. לפחות להוריד את המינון משמעותית לפעם בשבוע או פעם בחודש - וככה הגוף שלי יתרגל "לקבל" פחות ואוכל לפתח קשר עם אישה מבלי לחשוב כל הזמן על סקס... מה דעתך בעניין?

דע שאתה לא היחידי שהתחיל לאונן בקביעות בגיל צעיר ולא חדל. רק שמעטים זוכרים בבירור שהתחילו בגיל 4, אלא אם כן מישהוא סיפר להם. אני ממש לא חושב שזה מה שמונע ממך לפתח את הקשר שלך עם בת הזוג מעבר להיהט המיני, להיפך, אני מנחש שהמגע המיני הזוגי נוסך בך כל כך הרבה הנאה שזה נעשה מאד מרכזי ביחסיכם. אני חושב שכדאי לעשות מאמץ מכוון, אולי אחרי הסיפוק העיקרי של שניכם, לקום ולצאת איתה לטיול - למשל - או לבילוי לא רועש מדי, אולי לבית קפה, שם אתה יכול לפתח שיחה להכרות מעמיקה מעבר להיבט הגופני. זה יכול להוסיף רבות לזוגיות וגם לפיתוח כישורים חברתיים שכל כך חשובים להעמקת קשרים זוגיים ואחרים. אני לא חושב שהמנעות חלקית כזאת או אחרת מאוננות תביא לכך. חדעתי ירידת הדחף יבוא מעצמו דוקא עם פיתוח זוגיות מס?פקת. רק דע גם שהרבה גברים, וגם נשים, ממשיכים לאונן - למרות שיש להם בן/בת זוג שנותנ/ת להם הרבה סיפוק. כנראה שני סוגי הסיפוק, הזוגי והפרטני, שונים במידה רבה, ואינני רוצה כאן להרחיב אלא אם תרצה זאת.

אוסיף ואחדד 2 נקודות: 1. התשוקה המינית שלך תקינה לחלוטין מבחינה גופנית וכל נסיון 'לנהל' אותה עלול להזיק! 2. מקור קשייך כנראה ביצירת זוגיות ואינטימיות ומכאן צריך לבוא גם הפתרון. יתכן שעל רקע זה התמכרת לאוננות ואז - בהמשך לפתרון הפסיכוסקסואלי - תוכל גם לעבור גמילה מאוננות כפייתית. בהצלחה!