לא מצליח לשים את הגבול

תיאור הבעיה: חוסר היכולת לשים קונדום בעת קיום יחסי מין עם פרטנר זמני. השאלה שלי היא איזה סוג טיפול מתאים לבעיה מהסוג הזה, האם טיפול פסיכולוגי או שמא טיפול מסוג אחר? הרקע לדברים: אני אדם שהתנסה מגיל מאוד צעיר בחוויות מיניות לא כל כך שגרתיות. מגיל 21 התחלתי ללכת לזונות על בסיס קבוע של אחת לשבועיים ,היו תקופות שזה ירד לפעם בשבוע . במקביל היו לי גם חברות מזדמנות ללילה איתן נהגתי לשכב פעם אחת מקסימום פעמיים. בגיל 23 התחלתי לקיים יחסי מין עם גברים (אני בדרך כלל הגבר שחודר) , הייתה תקופה שניסיתי לעבוד כזונה ממין זכר (עבדתי כ חודשיים אבל רק הייתי מוצץ להם .לא היו חדירות). אני נהגתי ללכת לעיתים לסאונות של גברים ולקיים יחסי מין עם גברים במקום לעיני אנשים וכו'. אני אנסה לחדד את הדברים, הפחד שלי קשור לזה שאני לא מרגיש כלום כאשר אני שם קונדום (עם גברים אין חדירה מדובר על נשים בלבד), ואני לא כל כך מצליח לשים לי את הגבול הברור הזה (הדרך היחידה שלי להתמודד עם הפחד מהדבקות היא להישאר עם פרטנריות קבועות פחות או יותר, אבל זה עדיין מפחיד אותי כי הן שתיהן פעילות מאוד). כשאני מנסה לחשוב על מה מושך אותי במין מזדמן זו התחושה החדשה הזו שמישהי מתה עליי וגורמת לי להרגיש נפלא (לפני שהמציאות גורמת לנו לראות האחד את השני כאנשים עם יתרונות וחסרונות). ועם גברים זה ההעדר המוחלט של שיפוט עצמי (לא אכפת לי מה הם מרגישים או מה הם חושבים עלי כל עוד אני מרגיש נערץ ומפונק ), עם נשים נמצאת השיפוטיות של "אסור לי לגמור מהר מדי" , " " אני צריך להוכיח לה שאני הכי טוב שהיה לה" , " צריך לחבק אותה , לעשות לה נעים" ועוד כל מיני משפטים כאלה .. עם גברים זו תחושה של "הם שם בשביל לשרת אותי !" . לסיכום ניסיתי לתת כאן תמונה רחבה של קשת הרגשות והמחשבות שעוברות עלי בעת קיום היחסים אבל שוב הבעיה הכי גדולה שלי היא שאני לא מצליח לשים לעצמי את הגבול הברור הזה של קונדום (כי שוב שאני שם אותו כמעט אין לי תחושה, והגוף שלי צמא לריגושים חדשים )

אכן התרשמתי שמיניותך - וכנראה גם אישיותך - מורכבים למדי (!) ושהיית יכול לצאת נשכר מהתייעצות עם פסיכוסקסולוג. אילו הייתי אני זה שאליו תפנה - לא הייתי מתמקד דווקא בסוגיית הקונדום שהצגת... בהצלחה!