אין שאלה בכלל.

אחת ההגדרות הברורות ביותר של אהבה, היא ההתחייבות, הרצון והצורך להסתפק בו או בה בלבד, ואנשים מחפשים להגביר את הזוגיות שלהם ע"י שבירת הזוגיות? אנשים שטוענים שחייהם השתפרו כתוצאה מאורגיה, מתכוונים לחיי המין שלהם שהשתפרו. לא לחיי האהבה. כנראה שאין להם חיי אהבה, אלא רק שותפות בדירה, במיטה וכו'. בסטוצים אני מבין את הריגוש והחידוש, אבל ביחסים מחייבים שבהם הלב כבר תפוס, כיצד ניתן בכלל להכניס מישהי או מישהו למיטה? עצם שקילת הרעיון מצביע באור זרקורים על בעיה בזוגיות. זה מרתק כחוויה מינית, אבל בשום אופן לא הולך יחד עם חוויה זוגית רגשית, אלא אם כן יש לך קוביית קרח במקום לב, או כיס אוויר במקום מוח.

ליגאל אהבתי!!!!!!!!1

כאחד שאמנם לא החליף את אשתו אבל היה במצבים מיניים בהם בת הזוג קיימה איתי יחסים לעיני בעלה אומר לך כי אלו זוגות שטוענים שהם בנישואין פתוחים אבל למעשה הם בכלוב סגור של הרס הזוגיות אם בכלל ניתן לקרוא לזה זוגיות אהבה בטוח אין שם אבל מה זאת אהבה<?

דיון מעניין ועצם השאלה מהי אהבה יכולה לפתוח כאן דיון של שעות... אישית אני כנראה נוטה להסכים איתך יגאל, נראה לי שהמתכונת של "נישואים פתוחים" היא למעשה ההתחלה של הסוף. סוף הזוגיות, סוף האינטימיות, סוף הביחד האמיתי. הגבר שפתח את הדיון אמר שהיחסים הללו מתאימים רק למישהו שלא חש קנאה בבן/בת הזוג, וזו נקודה שקשה לי מאוד להתחבר אליה. לא מסוגלת להעלות בדמיוני אהבה רומנטית שהיא לגמרי נטולת קנאה ורכושנות. נראה לי שכאשר יגיע היום בו אשאר שוות נפש מול הידיעה שבן זוגי שוכב עם מישהי אחרת, זה יהיה היום בו אגיע להבנה שאני כבר לא מאוהבת בו יותר, ואם כך - בשביל מה להישאר ביחד...? מלבד זאת, אני חוששת שעדיין קיימים הבדלים מהותיים בין גברים לנשים בקשר לסקס, אחד המהותיים שבהם (ויסלחו לי כל הנשים על ההכללה) הוא שנשים מתקשות להפריד בין סקס לבין רגש. גברים מסוגלים לכך יותר, מסתבר. אם זוג נשוי מחליט לגוון את חיי הנישואים שלו, יש לקחת בחשבון את הסיכון הסביר ביותר, שבת הזוג עלולה בהחלט לפתח רגשות כלפי בן הזוג החלופי, ולא יעבור זמן רב ובן הזוג ה"חלופי" יהפוך להיות המרכזי.... האם זה שווה את המחיר ?

בגלל קטיעת השרשור טעיתי והתייחסתי בתשובתי ל'יגאל' בעוד שלמעשה התכוונתי ל'רענן'.