שינוי ברמת הצורך במין עם איבוד הבתולין

שלום, אני וחברה שלי מאוהבים מאוד ,ביחד מזה זמן רב, וגרים ביחד. היא באה מבית מסורתי ושומרת על בתוליה עד החתונה, ולכן הפעילות המינית בינינו הסתכמה באוננות הדדית ומין אורלי מצידה (היא איננה מוכנה לקבל מין אורלי כי זה דוחה אותה). שוררת בייננו אינטימיות מחוץ למיטה, אם זה ע"י ליטופים, נשיקות וכדו', אך לצערי אין ממש רצון מצידה להיכנס למיטה. כנראה שהיא איננה נהנית מכך מספיק, וכל ניסיונותיי לגרום לה הנאה במיטה כשלו. תדירות המין היא גם נמוכה, פעם בשבועיים אם לא פחות, כי לטענתה "אין זמן לזה", ואני מוצא את עצמי יוזם ונדחה תדיר. יש לציין שאין לה בעיה ליזום, בדר"כ לפני השינה כשהיא מרגישה "חייבת" וכאן טמונה הבעיה: היא חסרת חדוות מין ורואה את המין כמתלה ואני חש שאין לי "פרטנר" אמיתי לאינטימיות הפיזית. שאלתי היא: 1. מה לעשות? (טיפים מבעלי נסיון. אולי להרגיל אותה לאינטימיות במיטה בלבד?) 2. שאלה לד"ר: האם הדבר משתנה אחרי שנקיים יחסי מין מלאים (משגל אחרי החתונה)?

מה שיש לי לאמר זה שהיא תצטער על זה אחר כך....

וחוץ מהתשובה המטומטמת של האני הזה או הזו..... לדעתי התפיסה שלה למין שמרנית מידי בגלל החינוך הדתי. היא צריכה להיפתח ולדעתי אחרי קיום יחסי מין מלאים התמונה תשתנה.... גם אחרי שהיא תהיה בטוחהההההההההההההההההההה וכאן לטעתי טמונה התשובה שאתה שלה ושלא יקרה מצב חלילה שהיא תשכב איתך , תאבד את בתוליה ואחר כך גם אותךךךךך... היא לא בטוחה עד שתהיה לך לאישה, כי רק אז היא תהיה בטוחה במחוייבות שלך כלפיה... ההתחמקות ממין נובעת מכך, שאיננה רוצה להציב לעצמה ולך מצבים " מסוכנים", כלומר, שיובילו לקיום מגע ואיבוד הבתולין החשובים... זו דעתי... הכל טמון במידת האמון שלה בך.... אולי אני טועה...ואולי לא....נסה לדבר איתה על כך.. מעניין אותי ...תחזור אלי... בהצלחה

תשובה לאישה-קודם כל גברתי הנאווה, אל תשמיצי אחרים מבלי שירדת לעומקה של התשובה, בתור גבר מה שיש לי לאמר שאני דחקתי באישה שלי, והיו תקופות שמאוד חשקתי באינטימיות, נשאתי לאישה אותה אישה ובמשך הזמן אני התרחקתי , מצאתי עיסוקים אחרים, ולמדתי לחיות עם יצריי, הדחקתי אותם, באופן טבעי, כיום אני מודע לזה שהיא מצטערת ורוצה להשיב את האינטימיות על כנה, אך כבר מאוחר למדי בשבילי, אני כבר לא מסוגל ותתפלאי אנחנו נשואים והכל בסדר, אהבה יש-ארבעה בנים מקסימים. אני

אשה שלום. אנו ביחד מזה כשנתיים, וישנים מעל לשנה וחצי ביחד (כולל המין שתארתי). אנו מקיימים יחסים לעיתים רחוקות, ואני בטוח שהיא לא מפחדת לאבד את הבתולין מ"עודף" סיטואציות. מעולם לא צייצתי על הכיוון של לאבד את הבתולין. העניין הוא שאני שוקל להציע לה נישואין וחושש שהמצב ישאר כזה. חשוב לציין שהייתה לי מנת היחסים עם אחרות בעבר ואני חייב להגיד שהמין איתה התחיל בשלב הגילוי, המשיך לשלב שגרה חלש (יחסית לתשוקה שהייתה לי עם בתולות אחרות בשלב הזה), והמשיך לשפל חסר תקדים כיום, בחשק ובתדירות (פעם בחודש). מה אני עושה???????????

בקשר לשיחה איתה (תשובה שנתתי לחנה): דיברנו על זה הרבה פעמים. היא טוענת שאין לה זמן (לא בא לה) או שהיא עייפה, או שלא בא לה. אין סיכוי ללכת ליעוץ. היא מנאדם שכשרוצה לעשות משהו הוא עושה אותו. היא אומרת שלמרות שהיא שהיא נהנית מהקרבה, לא בא לה כי היא "עייפה" או שזה יותר מדי זמן. כלומר, נחמד לה האינטימיות אבל (פרשנות שלי) ה"מחיר" שהיא צריכה לשלם, של לרדת לי או לעשות לי ביד, לא משתלם לה והיא מעדיפה להשאר עם ליטופים וחיבוקים מול הטלויזיה עם שיחות ארוכות בלבד, בעוד שאני בניגוד אליה ממש צריך את זה. הנקודה: אם היא הייתה צריכה את המין כמוני אזי לא היה משנה לה ה"מחיר", ולכן השאלה שלי: האם זה משתנה במין מלא?

בתור דתיה אני די מתרעמת על המגורים ביחד, או ששומרים עד הסוף, לא גרים ביחד ולא שוכבים עד לחתונה, מטעמי מצפון ודת, או שגרים ביחד ואז כבר אין מה לשמור (מזכיר לי את ה"דתיים" שמדליקים נרות בשבת והולכים לבית כנסת ומצד שני מעשנים בשבת או נוסעים), או ששומרים או שלא שומרים..., מבחינתי ומבחינת הדת אין כבר הבדל אם ישנים ביחד ניתן לשכב. מצד שני לדעתי או שיש בעיה נסתרת שאתה לא מודע אליה , אולי היא רוצה לשמור את הלילה של החתונה ללילה הכי מיוחד במינו... תנסה לברר איתה ניתן לעשות גם את הלילה הראשון של אחרי החופה אינטימי וכיפי גם ללא הבתולים. או שפשוט תכבד את בקשתה ותחכה. מה שכן אני מקווה שלא יקרה לך מה שקרה ל"אני" בתשובה הקודמת שמה, שאימץ לעצמו במקום אינטימיות דברים אחרים. חנה

תודה על התיחסותך. בתור אשה דתיה את נראית לי הכי קרובה ומבינה את החברה. הבהרה בנוגע לבעיית "המוסר הכפול" הדתית + פחד לאבד מוקדם את הבתולין: החברה שלי בחרה את הבחירה שלה ואני מכבד אותה, ואני לא נכנס למוסר הדתי - זה לא מענייני. לא התכוונתי בשום נקודה שאני רוצה ללחוץ אותה לאבד את הבתולין. להיפך, אני לא מעוניין בכך. אני מדבר על אותו מין ואינטימיות במיטה שהייתה בינינו עד כה. עכשיו לשאלה האמיתית: אני מרגיש שחסר לה הדרייב למין בכלל, ואני מרגיש היחסים הפיסיים הם חסרי "קסם", תשוקה, ושחסר לי "פרטנר" לעניין. האם הדבר משתנה משמעותית עם איבוד הבתולין? (דהיינו- אחרי שנתחתן). בתודה, זימבה