תיאום ציפיות

אנו בשנות ה-30 לחיינו ונשואים למעלה מ-5 ש/נים עם ילדה אחת. הסקס היה נחמד עד כה ותדירות יחסי המין הלכה ופחתה לאחר לידת בתנו הקטנה. כיום אנו ניצבים בפני קונפליקט. שנינו איננו יוזמים או מציעים. אם הוא מציע אז הוא מצפה שאני אמשיך ובכלל מצפה שאני אזום ואוביל את האקט ואילו אני (בדיעה שובניסטית מעט) מצפה שהוא ימשוך במושכות ויוביל הכל. גם ככה הליבידו שלי בקרקעית אז איך הוא מצפה שאני אפתה אותו ואפנק אותו אם הוא רק מציע לי להכנס איתו למיטה?.... אני זקוקה לקצת "חימום" והוא חושב שאני לא יודעת לתת? מה עושים? איך יוצאים מהפלונטר?....

הכותרת לא כל כך מבטאת את הבעיה. הבעיה (כנראה) היא שחיקה. זו תופעה מאד שכיחה, אם כי בספרים קוראים לה הרבה משבר שבע השנים, כי כנראה היא מרבה להופיע אחרי 7 שנות זוגיות. חיי המין נכנסים לשגרה, יודעים בדיוק למה לצפות, זה תמיד אותו דבר - ולא נעים להגיד - זה מתחיל קצת לשעמם. קודם כל צריך - אצל זוג שיש לו תקשורת טובה - לשים את זה על השולחן. אחר כך צריך להחליט שזה לא מה שרוצים. חיי מין טובים מוסיפים כל כך הרבה לזוגיות ולחיים בכלל שממש לא כדאי לותר עליהם. אחת הדרכים שאני ממליץ היא לקרא ספר הדרכה טוב לסקס, למשל סקס עכשיו פול ג'ואנידס, דריק גרוס זה ספר די ממצה ואינו גולש לפורנוגרפיה. לידיעה כללית שתי חנויות ספרים מני רבים באינטרנט www.mitos.co.il וסטימצקי באינטרנט: www.ibooks.co.il דברים אחרים מומלצים - מדי זמן לצאת לסוף שבוע רומנטי באיזה צימר רומנטי עם ג'קוזי זוגי וכל מה שנחוץ לרומנטיקה. בכלל אני מוצא שלבטא את האהבה, לאו דוקא לקראת הליכה למיטה, על ידי נשיקה מפתיעה פה ושם, חיבוק ו/או ליטוף, מוסיפים המון לזוגיות. אין כל רע - אחרי כמה שנים של חיים משותפים - לתכנן זמנים לרומנטיקה. הלחצים של החיים המודרניים כל כל חזקים שצריך לפעמים בכוח לשריין זמן לרומנטיקה ואהבה. זה לגמרי לא נורא עם זה יזום - ולא חשוב על ידי איזה מבני הזוג - כל זמן שגם נשאר מקום לספונטניות לעתים לא יותר מדי רחוקות. מועדים לשמחה בכל המובנים

תודה על תשובתך המפורטת והאמפטית. הכוונה בנושא השאלה הייתה שכנראה הציפיות שלנו כשאנו נכנסים למיטה שהאחר יתחיל ייזום ובכלל ייקח את העניינים לידיים, סוג של :לא אכפת לי תעש/י מה שבא לך". ומפה התסכול.