לד"ר בירן

שלום אני גיל בן 22 וענית לי על שאלתי (האם לפנות לטיפול) אולם החסרתי פרט (ייתכן שחשוב) וכתבתי תגובה לתגובתך. איני יודע אם היית שם לב אז הנה אני מפנה אותך. ותודה מקרב לב.

הי גיל, השאלה מ ת י לפנות לטיפול אינה קיימת כשהבעייה אקוטית כמו במקרה של זיהום, טראומה וכו' אבל קשה מאד לענות עליה כאשר קיימת בעייה מתמשכת ו/או מתונה יחסית בחומרתה. מנסיוני, רבים מהפונים לטיפול מיני עם בעיות מתמשכות / מתונות עושים זאת בקשר או בעקבות מ ש ב ר ביחסי מין ובזוגיות. משבר כזה גורם להם להבין שהדחקת הקושי או דחיית הפתרון מזיקים להם ולעתידם ומוטב שיבקשו עזרה מקצועית. עצתי לך, ולכולנו, לא לחכות למשבר שידחוף אותנו לטיפול ולחסוך לעצמנו ככל האפשר את עגמת הנפש והתסכול הכרוכים בקשיים מיניים. ברגע שזיהית בעייה הדורשת תיקון -מוטב לפנות לעזרה ויפה שעה אחת קודם. ועצה אחרונה בנדון: לא תמיד ברורה הבעייה והדרך לפתרונה. לפיכך נכון לפנות לאבחון רפואי או פסיכוסקסואלי ולקבל מידע אמין והצעה טיפולית וכל זה בעלות סבירה בהחלט. כך עדיף בהרבה על הנסיון (השכיח מאד) לאבחן לעצמך את הבעייה, להחליט בעצמך על הטיפול המתאים ולבחון (ופעמים רבות לפסול) האם זה אפשרי לך מבחינת כוחות ועלויות. גישה כזו היא בבחינת 'לרתום את העגלה לפני הסוסים... בהצלחה!