איך לספר לחבר על בעיה

שלום, אני בת 27. לאחר ליכן סקלרוזוס (מחלקת עור) נשארו לי צלקות על השפתיים ובין הנרתיק ופי הטבעת, וגם העור כולו לא נראה טוב. כיוון שזאת לא מחלת מין ולא פוגעת בשום דבר חוץ מהנאה שלי מקיום יחסי מין, חשבתי להסתיר זאת מהחבר שלי. אבל קיימות צלקות ואני מפחדת שהוא יראה או ירגיש אותם, מצד שני אם הוא ידע את האמת הוא יקרא באינטרנט ויבין הכל על ליכן סקלרוזוס ויזרוק אותי (כי מי צריך אישה שאי אפשר לשכב איתה). בנוסף לצלקות, אני לא ממש מנוסה ביחסים והרבה שנים בכלל לא קיימתי, הוא לא התלהב מזה אבל קיבל בהבנה ועכשיו עוד בעיה, אני פשוט מפחדת לספר לו על המחלה. מה אני יכולה להגיד לו כדי להצדיק את קיומם של צלקות, עור לא יפה ועדינות בחדירות? ואם אין דרך אחרת ואני חייבת לספר לו על המחלה, איך אפשר לספר לו כדי שלא ילחץ מהמחלה שלי ולא יחשוב שבגללו אני סובלת וכו' שישכח ממנה פשוט. בקיצור איך לדבר איתו? תודה.

תמיד יש דילמות במקרה כזה אם לספר או לא - יש כאלו שנוהגות כך ויש אחרת, אבל אני מאמינה שתמיד תמיד כנות וגילוי לב עדיפים על הסתרה. קודם כל - זה ענין של אמון. האם את מרגישה שמערכת היחסים שלכם כל כך לא חשובה שאת יכולה לשקר לו? ואם בכל זאת את כל כך מתביישת שאת לא מסוגלת לדבר, את חושבת שזה לא יתגלה בסוף? אם מערכת היחסים חשובה לך, ואם ברור לך שיש לזה השלכות (כמו צורך בעדינות מצד בן הזוג) הרי שברור שאת צריכה לספר, לא משנה מה תהיה התגובה שלו, והשאלה היא רק מתי. אני לא מכירה את המחלה המדוברת, אבל אם היא לא מחלת מין את יכולה פשוט לנסות להשחיל לשיחה ש"פעם היתה לי מחלת עור שהותירה צלקות" בלי לפרט איפה בדיוק ורק בהמשך, כשאת מרגישה מוכנה למין, להסביר שנותרו לך צלקות מהמחלה (אתה זוכר שסיפרתי לך עליה פעם, נכון?) ולכן הרקמות שלך רגישות ואת זקוקה למגע עדין. זה לא אומר שאת לא יכולה לקיים יחסי מין בכלל. ובעצם, גם אם לא היית יכולה, עדיין, אם הזוגיות מספיק טובה ואת מוכנה לפרגן לו ולענג אותו בדרכים אחרות, לא חייבים לקיים חדירה. יש הרבה זוגות שנאלצים להתמודד עם מגבלות כאלה ולא חושבים לנטוש את בן/בת הזוג רק בגלל המין. ועיצה קטנה - אני מכירה בעיות אחרות שגורמות לצלקות בנרתיק, ובמקרים כאלו ניתן להגמיש את העור ולמנוע חתכים על ידי עיסוי יומיומי של צלקות בויטמין E (קונים כמוסות של ויטמין E, אבל במקום לבלוע פותחים אותן ומורחים את השמן). גם שמן נבט חיטה עשיר בויטמין E ויעיל לצורך הזה.

תודה. אני עדיין מתלבטת. יש כל כך הרבה בנות חכמות, מצחיקות, מעניינות שנראות לא פחות טוב ממני, למה הוא צריך אחת עם כל כך הרבה בעיות שתקשה לו על החיים. זה מה שמפחיד אותי. איך, מתי לספר לו, כדי שלא יקרא באינטרנט על המחלה כי היא מאוד מפחידה? אבל עדיף, לדעתי, להסתיר ולהמציא משהו. כי כמה עוד הוא יכול להבין ולקבל, יש גבול לכל דבר. מה אפשר להמציא? תודה. מצורף לינק למאמר על המחלה: http://www.niams.nih.gov/hi/topics/lichen/lichen.htm