מאזין רדום, עד לאן מגיע?

יש לי רקע תאורטי (שנקטע - לימודי נקטעו באמצע), ועקב בעלה של דודה שלי שעבר אירוע מוחי ושוכב במיטה בבית חולים (חזר להכרה אבל יושן ומתעורר כל פעם ונרדם שוב פעם וחוזר חלילה). ביררתי עם הרופאים בחדר רופאים, והם אומרים שזה לא חוסר הכרה עוד הפעם, אלא הוא יושן כי הוא עייף וצריך להתאושש. התעורר בי צורך לקבל תשובות לשאלות שלי. אבקש ממכם המומחים להרדמה לניתוחים, לנסות להשיב לי על השאלות שמאוד מעניינות אותי במיוחד כשאני מבקרת אותו בבית חולים. האם כאשר מושמעת שיחה ביזמן שבנאדם רדום: 1). המאזין (הרדום) מצליח להוציא את המאפיינים הפונולוגים מן הסיגנל האקוסטי (מאפיינים פונולוגים שכבר מאוחסנים בזכרון לטווח קצר) של הדוברים המשוחחים ? המאזין הרדום מצליח להוציא מידע מן הסיגנל האקוסטי ? 2). המאזין הרדום מצליח להמיר באופן תקין את המידע האקוסטי למידע סנסורי ? 3). "מידע לשוני" קיים (הכולל ידע פונולוגי, סמנטי של השפה, תחבירי, לקסיקלי וכו') נמצא במילא בזכרון לטווח ארוך. אמורה להתבצע "התאמה" בין המידע שהוצא מן הסיגנל האקוסטי לבין אותו "מידע לשוני" קיים שנמצא כבר בזכרון הארוך טווח. האם המאזין (הרדום) מצליח לבצע את ההתאמה הזאת ?

שלום רב, מצב של הכרה מעורפלת עם גלים של עירנות יותר מלאה שמתחלפים בגלים של שינה עמוקה יותר הינו מצב שכיח לאחר אירוע כפי שתיארת. לרוב השאלות ששאלת לא קיים מידע אמין ומבוסס על מחקרים מדעיים. מה שניתן להשיג מהספרות והניסיון הקליני שחוש השמיעה הוא הראשון שמתעורר ונשאר פעיל לעיתים קרובות כאשר הרושם של המסובבים הוא שהחולה הוא רדום ואינו שומע. השמיעה היא סלקטיבית וכמו כן, הזכרון הוא גם כן מאוד סלקטיבי. זאת הסיבה שכאשר אנשים מתעוררים חלק מהדברים הם זוכרים בצורה אקספליסיבית כלומר, הם מצטטים מהזכרון חלקים מהדברים ששמעו. לעומת זאת, זכרון אמפלסיבי , כלומר מה שנמצא בזכרון אך החולה אינו ער לכך הוא הרבה יותר עשיר. ישנה השפעה חיובית של גירויים אקוסטיים במיוחד אלה המוכרים לחולה וההאהובים עליו. ב ב ר כ ה, ד"ר ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה