פתח מילוט

שלום, אני בת 25, מעשנת לסירוגין מגיל 14 עד 19 ומגיל 20 עד עכשיו - מעשנת כבדה. כשהייתי בת 19 חליתי בדלקת ריאות ובעקבותיה הפסקתי לעשן למשך של כשנה וחצי. לאחר שנה וחצי של הפסקה התחלתי לעשן שוב ועד התקופה האחרונה הגעתי למצב עישון של קופסא אחת ביום לפחות (לפעמים יותר). זה הגיע למצב שאני כבר לא זקוקה רק לסיגריה אחת כדי "להרגע" אלא לשתיים לפחות ובשרשרת. כרגע אני מחלימה מדלקת ריאות שנייה וחשבתי לנסות להפסיק שוב, הפעם אולי לנצח... אני חושבת על גמילה כבר תקופה ארוכה אבל חשבתי שעד עכשיו לא היה לי תירוץ הולם, המצב הבריאותי לא הכה בי, ונהנתי לעשן (תוך כדי שיעולים חנוקים אני עדיין מפנטזת על סיגרייה) באופן הזה לא מצאתי את הרצון האמיתי להפסיק (הבנתי שצריך גם לרצות להפסיק ולא רק כי "אומרים שזה לא בריא"). בפעם הקודמת שהצלחתי להפסיק אני מניחה שקודם כל זה נבע משום שלא הייתי מעשנת הרבה וגם הדלקת ריאות הייתה קצת חמורה יותר מהנוכחית והסיגריות, פשוט דחו אותי. הפעם עצם המחשבה על לעשן עוד סיגריה אחרי שאחלים לא דוחה אותי, אולי קצת בלתי מובנת. אבל אני מבינה שיש לי סוג של הזדמנות, כבר לא עישנתי שבוע, עברתי אנהלציה, ורציתי בעצם לדעת מה נחשב ל'תקופה הקובעת', זאת אומרת, מתי הגוף באמת מתחיל "לרצות" בניקוטין, ואם הוא לא מקבל את הניקוטין מתי הוא "מפסיק לרצות"? מישהי אמרה לי פעם שאם עוברים שלושה ימים של הפסקה טוטאלית הגוף כבר מעכל את זה שאין ניקוטין ולא צריך אותו יותר. האם זה נכון? כרגע עבר שבוע, ואני עדיין מחלימה, אני מוכנה להודות שמצד אחד אני מרגישה שהגוף שלי מבקש ניקוטין, והמחשבה רק על "להחזיק" את הסיגרייה בין האצבעות גורמת לי להרגיש רצון עז להדליק אחת (אפילו לא כדי לעשן). נורא מתחשק לי איזו "שכטה" קטנה, רק בשביל הפעם האחרונה. אבל אני יודעת שכרגע אולי זה לא כך כדאי... :) ומצד שני, אני מרגישה טוב עם זה שלא עישנתי, שאולי הפעם זו ההזדמנות שלי להפסיק. שאני רוצה להתחיל לחיות חיים בריאים ושאיכפת לי יותר מהבריאות שלי עכשיו מאשר בעבר. אבל ממה שהבנתי תמיד צריך להפסיק הדרגתית ולא "בבום". ומה ש"עשיתי" זה פשוט שחליתי והחלטתי להפסיק לעשן בבום. איך היית ממליצה לי לעבור את התקופה הבאה של הגמילה, מה כדאי לאכול, איך לא להשמין... (עד כמה שאפשרי), האם זה נורמאלי שאני מרגישה רוגע רק מהסיגריה החמימה בין האצבעות ואיזה תחליף כבר אפשר למצוא לזה (אני מתחילה להזיע באצבעות ונהיית עצבנית רק מהמחשבה שחסרה לי הסיגריה). אלו כדורים קיימים, שהם לא משמינים והאם דיקור סיני יכול לעזור לי להגמל לחלוטין? מה עושים אם אני עובדת הרבה מול המחשב ולעיתים הסיגריה עוזרת לי להתרכז טוב יותר? אילו מאכלים מומלצים לריכוז? תודה על התשובות.

שלום, את נממצאת כרגע בתהליך גמילה שכולל שני מישורים: גמילה פיזית וגמילה נפשית. הגמילה הפיזית קשורה להעדר הניקוטין שהוא החומר הממכר. כבר שבוע את לא מעשנת ואילו ימים קשים יחסית. הניקוי הראשוני המאסיבי של הגוף מהניקוטין אורך כחודש וממשיך גם לאחר מכן. הגמילה נפשית קשורה לניתוק ההרגלים הקשורים לעישון וקבלת דימוי של לא מעשנת. אגב, לאחר הגמילה, יכול הריכוז משתפרת ללא מסך העשן והדבר מורגש בעבודה מול מחשב. בהתחלה יכולה להיות ירידה ביכולת הריכוז שקשורה לשני מאפייני הגמילה שהזכרתי. מצב הבריאות שלך מחייב הפסקת עישון ואת בוודאי מודעת לכך. את צעירה וזה הזמן לקבל החלטה אמיצה של הפסקת עישון ולתמיד. ככל שתעשני יותר שנים ההתמכרות בהפיזית והנפשית עשויה להתחזק וחבל! לגבי מניעת העלייה במשקל - תקפידי על תזונה מאוזנת, תרבי בשתיית מים ותעסקי בפעילות גופנת על בסיס קבוע. הזכירי לעצמך את יתרונות הגמילה שחווית בזמן הארוך שלא עישנת. סיוע מקצועי של מומחה גמילה מעישון עשוי לסייע לך ביותר. בהצלחה, ד"ר איה פלג

תודה רבה, היום לא הפסקתי לחשוב על סיגריה, רציתי נורא לעשן שכטה קטנה אפילו שאני חולה. מאחר ואני חולה עוד לא יצא לי לצאת לבלות או להפגש עם חברים ואני חוששת מהרגע הזה, לצאת למקום הומה אדם שרובם מעשנים, איך אשב עם חברים שכולם מעשנים... איך אעמוד בפיתוי... עכשיו זה עוד קל לי כי אני לא צריכה להאבק עם עצמי בסיטואציות האלה. אני בלאו הכי בבית וזה לא מפריע לי ונראה לי קל יותר. מה אני אעשה כשאחזור לחיים? איך מתמודדים עם זה? איפה מוצאים מומחה לגמילה? באיזור תל אביב? אני לא יודעת מאיפה להתחיל..