ילד עם חיך שסוע ניתוח חיך שנה ו או בגיל 4

מה השיקולים לבצע ניתוח לסגירת חיך בגיל שנה לבין ניתוח בחיך לתיקון הדיבור בגיל 4? ובואפן יותר ספציפי- האם ילד שנולד עם חיך שסוע ידוע ימתין בכל זאת לגיל 4 כדי להיות מנותח, זאת אם אין לו בעיה נוספת מלבד אינפוף בדיבור? לא ינותח כבר בגיל שנה? אשמח לקבל תשובה מורחבת משום שהשיקולים אינם ברורים לי

שלום רב, מועד ניתוח סגירת החיך עבר גלגולים שונים והיו שנים בהן אף החיך נסגר עם השפה בחודשים הראשונים לחיים. הדבר היה כרוך בנזק להתפתחות הרוחבית של הלסת העליונה ולשיעור גבוה של כשלונות. לכן כיום ניתוח החיך מתבצע בערך בגיל שנה. במידה והכל כשורה מבחינת בריאותו הכללית של הילד ואין מומים אחרים כגון תסמונת פייר רובן הכרוכה בבעיות נשימה. גם כאן הגבולות אינם חד-משמעיים ולעיתים ילד מפותח מאד בגיל 9 חודשים ואחר מגיע להפתחות כזו בגיל שנה ומספר חודשים.אין כיום כל הוכחה שניתוח סגירת החיך המתבצע בגיל 9 חודשים יש לו יתרון על ניתוח בגיל שנה ושלושה חודשים. מועד הניתוח נקבע בהתאם להתפתחות הילד, מומים או מחלות נוספים, צפיות ההורים וזמינות חדרי הניתוח. הניתוח משפר את יכולתו של הילד לאכול או יותר נכון לבלוע כיאות ובמרבית המקרים להגות, כלומר לדבר כיאות. ניתוח סגירת החיך הוא הניתוח הראשוני.ניתוחים המתבצעים בגיל מבוגר יותר הם הניתוחים המשניים. בניתוח הראשון המנתח סוגר את השסע לפי טכניקה ניתוחית המקובלת עליו בין הטכניקות המקובלות ומנסה לא רק לסגור את השסע אלא גם מנסה במידת היכול לשחזר לולאות שרירים. זאת מאחר והחיך הינו שסתום דינמי ולא רק מעין קיר חוצץ.עם זאת במקרים אלו יש גם חסר שרירים ובמקרים רבים החיך גם אם סגור איננו פועל. בחלק מהמקרים החיך איננו פועל אך יש בדפנות הלוע שרירים אשר משלימים את סגירת שסתום החיך-לוע ואין צורך בניתוח נוסף מעבר לניתוח הראשוני. ניתוח שניוני הוא ניתוח לסגירת נקבים ("פיסטולות") שלעיתים נוצרים בצלקת לאחר תיקון השסע או ניתוחים לתיקון תפקוד החיך. כ-35% מהמנותחים גם אם החיך שלהם סגור הרי שאיננו מתפקד והדיבור אפי ואיננו תקין. במקרים אלו החל מגיל 4 שנים יש לבצע ניתוח תיקון התפקוד שהינו שונה לחלוטין מניתוח תיקון שסע הנראה לעין. ניתוחים אלו נועשו לתיקון הדיבור תוך שמירה יטבית על תפקוד החיך בנשימה. מחייבים ידע מעמיק בפיסיולוגיה של הדיבור והנשימה. ידע אשר איננו נחוץ לצורך סגירה ראשונית של השסע. על כן מחייבים גם ברור מקדים מיוחד המאפשר למנתח "לתפור" את הניתוח בפציינט האינדיווידואלי. כרופא אף, אוזן וגרון העוסק בדיבור ובנשימה אני מבצע ניתוחים אלו באופן שגרתי עד כשניים, שלושה ואף ארבעה בשבוע. שיעור ההצלחה בניתוח ראשון בידי הוא כ-96%. רק ארבעה מ-100 זקוקים לניתוח חוזר. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין http://fiyehuda.co.il/

תודה לך פרופסור פינקלשטיין על תשובתך המפורטת. אני מבינה מדבריך שהניתוח הראשון מטרתו לעזור לתפקוד הילד מבחינת אכילה. אך האם ילד שנולד עם בעייה מבנית בחיך כחלק מתסמונת גנטית, והבעייה שלו היא דיבור מאונפף, הוא יאלץ להמתין רק לגיל 4, למרות שידוע שיש לו בעייה בחיך? למה מחכים עם הניתוח לתיקון דיבור לגיל 4 דווקא אם יודעים מראש שהבעיה בחיך יוצרת דיבור מאונפף?