חסימה נשימתית בדרגה בינונית קשה

בני עבר מעבדת שינה והתוצאה היתה חסימה בדרגה בינונית קשה , בני בן 3.5 שקדיו גדולים מאוד וכמעט נושקים, הייתי אצל מספר מומחים, אך לראשונה אני שומעת על הקטנת שקדים בלייזר האם הטיפול מתאים גם לילדים עם חסימה נשימתית קשה? ובנוסף בני עבר ניתוח להוצאת שקד שלישי,לפני חודש, ללא הטבה כלל, ומעולם בני לא נחר במיוחד, בנוסף בשינוי מנח ראשו יש פתיחה של נתיב אויר, כשהראש מוטה קדימה והצידה,האם התופעות הנ"ל אופיניות לבעייה של חסימת שקדים? האם צריך לבדוק עוד תחומים? אשמח אם תענה מאמא אובדת עצות.

שלום רב, הריני מתנצל על האיחור שבתגובתי וזאת מסיבות טכניות. בדיקת השינה בילדים הסובלים מהפרעת נשימה בשינה היא בדיקה חסרת ערך לחלוטין שאיננה תורמת כל מידע לאבחנה ולא מספקת כל מידע ספציפי לגבי טיב הטיפול הנחוץ. חלל הלוע נחוץ לצורך נשימה, דיבור, יציבה נכונה ועוד ועוד. הנשימה חייבת להיות שקטה ונינוחה ע"מ לתת איכות חיים ובריאות.שינה טובה החשובה לבריאות ובעיקר לילד שהשינה חשובה למערכת העצבים המרכזית שלו ולהתפתחות תקינה איננה אפשרית כאשר יש מאמץ מוגבר לנשימה ועליו לעבוד קשה כדי לנשום.הטית הראש לצורך נשימה מעידה על מצב חמור. כך למשל ילדים כאלו צריכים להטות ראשם לאחור בשינה ע"מ לנשום ובערות הם בעמדה כפופה וכל זאת ע"מ לקדם את הלשון לפנים ולהשיג מעבר אוויר בין הלשון לשקדים המוגדלים.את המאמץ הנשימתי ואפילו את הפסקות הנשימה את יכולה לראות בעצמך ובדיקת השינה איננה תורמת מאומה. דרך אגב גם אין חלשיבות באם יש הפסקות נשימה. מאחר ובמידה והילד "עובד" קשות בנשימתו ע"מ שלא לעצור אותה כבר יש לדבר השלכות חמורות. עדיין נושא הנשימה בשינה ובדיקות השינה איננו מוכר די לקהיליה הרפואית. בנך זקוק לניתוח כריתת השקדים. הקטנת השקדים היא פעולה שבלשון המעטה איננה הגיונית.היא נוחה למי שמתקשה בביצוע הניתוח. רקמת שקדים מועטת יכולה בחיים לגרום תחלואה כרקמה מרובה. אם הילד מגיע לניתוח על כל הכרוך בו הרי שמן הראוי שהשקדים יוסרו לחלוטין וכך יהיה חסין בפני מחלות רבות ושונות היכולות להיגרם ע"י השקדים שדרך אגב גם יכולים לעיתים לגדול בשנית. מי שמנתח היטב יסיר את השקדים יפה וללא סבל של ממש.הקטנת שקדים בלייזר פותחה על ידי כטיפול בריח-פה ובדקלות חוזרות במבוגרים. הטיפול הוא טיפול באופיו מרפאתי. כלומר המטופל יושב, עובר את הטיפול באילחוש מקומי וממשיך מייד בשיגרת חייו. אין לטיפול זה כל קשר למקרה כגון של בנך. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין