אינפוף קל

ילד בן 7 בכיתה ב' נולד עם חיך שסוע(רך וקשה) שתוקן בניתוח בגיל שנה.אין בעייה אחרת מיוחדת,עבר אבחון שפתי (ע"י קלינאית )ומדבר בסדר גמור לגילו (חוץ מבעיית האינפוף). אומנם מאנפף דבר שגורם לדיבור קצת קצת "תינוקי" בייחוד שמתבייש אך ב-85% הכל מובן וברור. מדבר ללא שיבושי היגוי אך עם אינפוף קל,דיבור מובן לחבריו ,למורה ולהורים,לפעמים בגלל אינפוף יש קושי קל בהבנה. אינו מצליח לנפח בלונים או להפריח בועות סבון או לנשוף חזק רק דרך הפה,בגלל בעיית האינפוף אני מניח. שאלותיי: 1.האם בעתיד לכשיתבגר וקולו יהיה חזק יותר (וגברי יותר)וישתנה, תרד רמת האינפוף או לא תורגש כלל? 2.איזה תרגילים ניתן לעשות ע"מ לשפר יכולות ניפוח והפרחת בלונים? 3.האם בגלל שנולד עם חיך שסוע (רך וקשה )חייב לעבור ניתוח מיוחד לתיקון? 4.מהי בכלל ההתוייה לניתוח כזה והיכן ניתן לקרוא עליו יותר? 5.מה יקרה אם לא עושים ניתוח כזה ,הרי לפעמים יכול ליהיות מצב גם גרוע יותר אם ניתוח זה לא מצליח. בברכה ותודה מיכל

שלום רב, תהודה אפית מושכת תשומת לב ותגובות לא רצויות מאחר ומעוררת בציבור קונוטציה אינפנטילית. בנוסף לכך אי-ספיקת החיך, כלומר מצב שבו החיך איננו מתפקד כיאות ולכן יש תהודה אפית, גורם לאיבוד לחץ, מאמץ בדיבור ויכול על כן לגרום לצרידות משנית. תהודה אפית יש לתקן. נסיוני כיום הוא בכמעט 1000 (אלף) ניתוחי תיקון מנגנון החיך. סיכויי הצלחתי בניתח ראשון הם מעל 95% ורק פחות מ-5% זקוקים לתיקון חוזר. בנך זקוק להערכה מקצועית ולתוכנית טיפולית מתאימה. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב, ברצוני גם להבהיר: 1) דיבור צריך להיות תקין לחלוטין וגם דיבור הלקוי חקית הוא דיבור לקוי. יש תמיד לשאוף לשלמות כאשר מדובר בדיבור. 2) תרגילי ניפוח למיניהם אינם קשורים כלל לתפקוד החיך בדיבור ועל כן הם חסרים כל ערך. 3) כאשר מבנה המנגנון פגום אין לדבר טיפול באמצעות תרגילים אלא נחוץ תיקון ניתוחי. 4) טיפול בדיבור יכול להינתן לאחר הניתוח ע"מ לפתור בעיה של שיבושי היגוי "קומפנסטוריים", כלומר משמשים לתיקון הרגלי דיבור מוטעים שנרכשו עקב אי-היכול לדבר כיאות בעת התפתחות הדיבור. 5) עם ההתבגרות האפיות איננה חולפת אלא אף יכולה להתגבר. בנוסף לכך, עם ההתבגרות הדרישה לדיבור תקין וללא פשרות גוברת. דיבור לקוי יסגור דלתות בפני בנכם וגכם לא יאפשר לא עיסוק במקצועות המוגדרים כ-Professional voice users כולל הוראה ועוד. אני מבצע ניתוחים אלו באופן שיגרתי מדי שבוע. הנושא מורכב והחומר בספרות עליו לצערי מטעה ומבלבל. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין