אנשים טובים באמצע הדרך
דיון מתוך פורום חיך ושפה שסועים, הפרעות דיבור ובליעה
בתגובה ל: "אנשי המקצוע נותנים הרבה כוח למשפחות"? בדיחה טובה. חוץ מהרבה כאבי לב וסחיטת כספים עבור נתוחים כושלים-אנשי המקצוע לא עושים דבר. ולך תמר-הייתי מציעה להיות בקשר עם פסיכולוג טוב, שיסייע לך בתקופת ההתבגרות של ילדך והתמודדות עם פחדים של הילד כאשר יצוצו (והאמיני לי, הם יצוצו) בעיות בחברה (תתכונני, זו הולכת להיות הבעיה האמיתית, החריפה והרצינית ביותר) וכן, פסיכולוג בעל התמחות בפסיכולוגיה רפואית יוכל להכין את ילדך להתמודדות עם הניתוחים והטיפולים הקשים שהוא עתיד לעבור וגם בהתמודדות עם רופאים אטומים ושאר "אנשי מקצוע" חסרי לב. אז: "מיואשת מהחיים" יקרה, כנראה לא הסברתי את עצמי נכון אבל אני בעצמי אישה (בת 20 ) שנולדה עם שפה שסועה. אכן היו לי בעיות חברתיות בבית הספר (בעיקר היסודי, זה די נגמר אחר כך) אבל למדתי שיש גם אנשים טובים ואפילו מצוינים בעולם שלנו שהם חבריי, צריך קצת לחפש. אני חושבת שילדים שנולדו עם שפה/חיך שסועים או כל מום אחר קיבלו מתנה כי ביכולתם להתעלות מעבר לשטחיות הרווחת בעולמנו ולמצוא את הטוב והיופי שיש (ואכן יש), כפי שנאמר "אנשים טובים באמצע הדרך". אין לי כל כוונה לערער או לזלזל במה שעבר עליך רק רציתי להציע נקודת מבט שונה על הנושא ועל החיים בכלל ובדיוק לשם כך אני מעוניינת להקים את קבוצת התמיכה. תודה, תמר. היה חשוב לי לשים את ההודעה בתחילת הפורום ולא כעוד תגובה לדיון הנ'ל כדי שאם יש עוד אנשים שחושבים כך שידעו שזה לא כל כך נורא.
לא מבינה איך זה סותר את מה שכתבתי. מצאת חברים? אשרך וטוב לך. לא כל בעלי המומים מוצאים חברים ורובם אף סובלים מדחיה חברתית, לעג והשפלות גם אחרי שנות בית הספר היסודי. דווקא בגלל שהנסיון החברתי שלך לא היה כל כך נורא, מן הראוי שתפני לייעוץ פסיכולוגי בקשר לילדך, העתיד להוולד עם שפה שסועה ולו רק בגלל החשש שאת תצפי ממנו (גם אם לא במודע) להצליח כמוך ליצור קשרים על אף המום ותפתחי כעסים כלפיו באם, חלילה, לא יצלח הדבר בידו.. ועתה לסוגיית אנשי המקצוע, שלא העלת אותה בתגובתך . כתבתי את אשר כתבתי מתוך נסיון מר ורב שנים עם אנשי המקצוע בתחום, מהם ציפיתי למעט אמפטיה ורגישות ושנתגלו כחבר מתנשאים קרירים ואטומים, שלא אחת דיברו "מעל ראשי" וכשכבר הואילו בטובם ופנו אלי, עשו זאת בטון מזלזל ופוגע. בין אלו, אני יכולה למנות גם כמה מהמפורסמים בתחום בארץ (וגם בעולם) שעל מנת להמנע מלשון הרע, לא אנקוב כאן בשמם. רעיון קבוצת התמיכה הוא אכן רעיון טוב והייתי מציעה לך גם לפנות לקבל עזרה בעניין גם ממבוגרים שנולדו עם עם שפה שסועה, שיוכלו להביא את סיפורם ללא משוא פנים וללא נסיון ליפות את הקשיים. שוב, רעיון זה אינו צריך, לדעתי, לבוא כתחליף להצעתי הקודמת-הוועצות עם פסיכולוג רפואי מומחה לאורך כל שנות התבגרותו של ילדך. בהצלחה לכם.
שלום רב, התייחסותך לבעלי המקצוע, כלומר לרופאים ובעלי המקצועות הפארא-רפואיים העוסקים במלאכה ולעיתים משקיעים רבות ממרצם, שעות שנתם וזאת אף מזמנם החופשי ע"מ להועיל ולעזור לבעלי המומים הוא חמור ביותר. גם אם ניסיונך האישי איננו מהטובים אין לעשות הכללות, ובכך את יותר גרועה ממי שפגע בך. אם זוהי הרגשתך ותיסכוליך הרבים את יכולה להיפגש איתי, ואולי נוכל לעזור לך, הן מבחינת הפגמים הפיסיים והן מבחינת תסכוליך. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין
מנהל פורום חיך ושפה שסועים, הפרעות דיבור ובליעה
