אני מיואשת...
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
חבר'ה , אני מודיעה רשמית שאין לי כוח יותר. מזה 4 חודשים אני בהתקף הכי אכזרי שהיה לי עד כה, טופלתי בפרדניזון 3 חודשים עם הטבה ממש קטנה אבל עם תופעות לוואי שאני בטח לא צריכה להסביר לכם עליהן-בעיקר חולשה שכמעט ולא איפשרה לי לתפקד. לאחר שסיימתי עם הפרדניזון, חזר ההתקף במלוא עוצמתו (5-6 יציאות דמיות ביום (כאופייני לקוליטיס...) וכעת אני צריכה לעבור פעם נוספת (בפעם ה-9 , יש לציין) סיגמואידסקופיה (מחר). החלפתי רופא-כעת אני מטופלת במרפאת חוץ של איכילוב, אצל ד"ר קולקר, אשר המליצה להתחיל טיפול באימוראן יחד עם הרפסל -אך הסבירה לי היטב את ההשלכות העלולות להיות לשימוש באימורן-ואין לי כוח להסתבך עוד יותר עם תופעות לוואי נוספות. חוץ מזה ממה שהבנתי, יקח זמן עד שהאימורן ישפיע אז אולי אצטרך ללוות את זה עם פרדניזון בהתחלה. התזונה שלי מסתכמת בדייסות בלבד או לכל היותר פירה או מעדני סויה וכמובן שאני אנמית כתוצאה מחוסר ברזל-אבל כל ברזל שניסיתי עד היום (כולל טבעי של סולגר) עושה לי כאבי בטן עוד יותר. אני יודעת שאני מקטרת ומקטרת, ולא ייצא לי מזה כלום אני פשוט נואשת כבר. ניראה לי שהאימורן רק יחמיר את המצב כרגע-במיוחד בגלל שיש לי נטייה לקבל את כל תופעות הלוואי שנחשבות "נדירות" בפי הרופאים. מה עושים??????? תודה, רות
לא יודעת אם זה הזמן כבר, אם באמת ניסית ה-כ-ל. בטח ישלחו אותך לרפואה הסינית.. יתכן, שאין מה לעשות והגיע הזמן לניתוח? (ואני הבנאדם האחרון שימליץ על ניתוח)
לפני שפונים לניתוח אפילו ברפואה הקונבנציונלית יש עוד מה לעשות (למשל ציקלוספורין, ואני האחרונה שתמליץ על התרופה הנ"ל, אבל היא הוציאה אותי מההתקף האחרון שלי, כשסטרואידים לא עזרו לי) אז נא לא לקפוץ ישר לפתרון הלא פתרון הזה. אבל... אם את באמת מיואשת מהתרופות שהציעו לך עד כה, ומהטיפולים שלא עזרו. אם את רוצה לנסות, לפני שרופאים (וכנראה גם אנשים אחרים) יקפצו וימליצו לך על ניתוח, רק לנסות ולראות אם רפואה סינית (כן כן, צדקת טליה) יכולה לעזור. אבל לא ללכת לסתם מישהו, אלא למישהו עם נסיון והצלחות. או הומאיפותיה שגם בה יש מטפלים עם הצלחות (וכדאי לדבר עם ההצלחות שלהם לפני שפונים אליהם באמת) אני אישית יכולה להמליץ לך על ד"ר לרפואה סינית (שאצלו אני מטופלת) אם את רוצה. את יכולה לפנות אליי באי מייל אם את מעונינת.
יש ספר שנקרא "הצום כמדביר מחלות",אני קראתי וגם לא אכלתי יותר משבוע ורק שתיתי מים מטוהרים כי למדתי גם מהחיות שכשהן חולות הן לא אוכלות,רק שותות מים. אם מישהו מגמגם זה רק כשהוא מדבר ואם מישהו חולה מהאוכל אז שיפסיק לאכול. ההגיון לפי הספר הוא שהמעיים זקוקים להיתחדשות ולמנוחה.לי זה עזר מעט אחרי צום של שבוע ושלושה שבועות של ענבים בלבד ואולי לא היתמדתי מספיק בצום. לפי הספר אפשר לצום לפחות שלושים יום בשיטה הזו אבל צריך מאוד להיזהר ולהיות בפיקוח מפחד התעלפות. מה דעתכם,ניסיתם את זה ?
יש כל מיני שיטות של צום. צום רק עם מים, "צום" עם מיצי פירות, שיטות שונות ומשונות לניקוי הגוף, כגון חוקנים.. כל השיטות האלה אולי מתאימות לאנשים שהבסיס שלהם בריא, שהתשתית הגופנית שלהם יכולה לעמוד בצם מבלילהתמוטט, וגם אז חובה להיות בפיקוח רפואי צמוד. קשה לי לראות איך אפשר להמליץ דבר כל כך מסוכן לחולי מחלות מעים שגם ככה ספיגת המזון שלהם בינונית ומטה, ועלולים לסבול מתופעות קשות אם לא יאכלו בכלל. בכל אופן - אישית לא ניסיתי, וגם לא מתכוונת. ואם מציעים פה מדי פעם רפואה סינית - יש מקום לציין שברפואה הסינית צום בפירוש אינו שיטה טיפולית, והריפוי הסיני דוגל במתינות, ולא שום דבר קיצוני. אני נוטה להסכים עם גישה זו. קיצוניות היא גישה לא בריאה לחיים, באופן כללי.
