בקשה לעיצה

יש לי בעייה שמפריעה לי מתחילת עבודתי החדשה. כעיקרון לא עבדתי מחודש ינואר שנה שעברה ועד לפני חודשיים. בזמן הזה לקחתי את נושא בריאותי כפרויקט ומיום ליום מצבי השתפר. אכלתי טוב יותר (בישלתי לעצמי, סחטתי פירות וירקות למיץ, הכנתי חליטות מצמחים, אכלתי פירות חיים וערכתי חישובים תזונתיים), הלכתי לטיפולים מסוגים שונים, עשיתי ספורט, מדיטציה, רייקי והייתי מרוצה. כמובן שבזמן הזה גם חיפשתי עבודה כי מה לה לעשות חייבים כסף וכל האנשים מסביבי היו מרימים גבה שהיו שומעים "אני לא מוצאת עבודה". ואז התחלתי לעבוד סה"כ 30 שעות בשבוע. זה לא הרבה בכלל אבל אחת הדרישות היתה לעבוד פעמיים בשבוע אחה"צ. אמנם כבר אין לי זמן לבצע את רוב מה שכתבתי קודם אבל עדיין אני מרגישה טוב. הבעייה שלי היא שבכל פעם שאני עובדת בערב, הבטן שלי מתחילה לכאוב או להתנפח. כמובן שביום כזה אני לוקחת משככים ומצטמצמת במזון אבל עדיין... זה קורה לי רק בזמנים האלו ושאני חוזרת הביתה מייד המצב משתפר וכך גם אם אני מבטלת את העבודה של אחה"צ ואני יושבת בבית אז אני מרגישה טוב. זה נשמע לכם מוזר? האמת שזה קורה לי בנסיעות ותמיד שאני צריכה לצאת בערב או להרבה שעות. אני כ"כ מפחדת שאני ארגיש לא טוב (והרי היו מקרים רבים כ"כ בעבר) וזה באמת קורה. יש למישהו עיצה איך אני יכולה למזער את כל התופעות האלה בבטן בערבים שאני עובדת? תודה, רונית.

בימים שאת עובדת בערב, את עובדת גם בבוקר? כי אם לא, אז אולי כדאי לך לישון לפני שאת הולכת לעבודה. זה אולי נשמע לא קשור, אבל אם תשני לפני שאת הולכת תגיעי עם אנרגיות חדשות, וזה יהיה כאילו בוקר, אז אולי המעיים גם יגיבו כמו שהם מגיבים בבוקר, שלפי מה שאת מתארת אז הם במצב יותר טוב. מה שאת מתארת נשמע מוכר, גם כשאני יוצאת למשך יום שלם הבטן מתנפחת לי ולפעמים כואבת. וגם לי קשה יותר להיות מחוץ לבית בערבים מאשר בבוקר. מעניין למה. תרגישי טוב, נטע.

לנטע, קודם כל תודה. לצערי אני עובדת גם בבוקר - מה שקרוי "פיצול". אבל שאני חוזרת לבית בצהריים אני באמת נכנסת למיטה לשעתיים ומנמנמת וזה עוזר אבל עדיין הבטן תמיד מציקה לי בעבודה. ממש מעצבן. גם קשה לי להתנזר ממזון גם בבוקר ויותר מכך בצהריים בבית.

התופעה שאת מתארת מזכירה לי את החרדה העצומה שהייתי חשה בזמן התקפים כשהייתי צריכה לנסוע באוטובוס בינעירוני. לא משנה אם זה היה בבוקר, בצהריים או בערב, הייתי צריכה להגיע לתחנה המרכזית שעה לפני הזמן כדי לוודא שהלכתי לשירותים מספיק פעמים לפני הנסיעה, ולעיתים קרובות הייתי מפספסת אוטובוס אחד וצריכה לחכות לבא. בלי ספק כמו שגולני כותב חלק ניכר זה בראש, כלומר, החרדה או חוסר הרצון לעשות את זה או כל מיני סיבות - כל אחד והפחדים שלו. הייתי מציעה לך לנסות טכניקות שונות של הרגעה, לא דוקא משככי כאבים אלא אולי יותר בכיוון של מרגיעים, כמו רסקיו רמדי או טיפות ולריאן. הבטן שלנו היא פקעת עצבים אחת גדולה ואם את עייפה, או חוששת, או מדוכאת - היא מיד מרגישה את זה.

נסי חוקן,תקופה לפני יציאה מהבית ואז יש פחות לחץ במערכת ונסי "לוסק" שמוריד מחומציות הקיבה ומוריד לחץ וכאבים,מרגיע יותר. לי זה עוזר ותשתי גם אולי פחות. אכלי אורז מלא שהוא גם מזין וגם סופג חומציות שגורמת כנראה לגזים. האי שקט והפחדים זה כדור שלג ואם נעצור את הכבוד פעם אזי גם הוא יפסיק להתגלגל.