התלבטתי אם יש קשר או לא והחלטתי

לתת לכם לקבוע. הנה כתבה שקראתי, על נושא שבעקיפין קשור גם אלינו. גם אנחנו מטופלים בכימו' וגם לנו לא מספרים על תופעות לוואי של תרופות שאנחנו לוקחים, למרות שחס וחלילה, שאף אחד מאתנו לא יהיה במצבם. http://images.maariv.co.il/cache/ART433639.html מה אתם חושבים? האם זאת חוצפה מצדם לתבוע או שזה מעשה מתבקש?

זה מאד חשוב שרופאים יספרו למטופלים על תופעות לואי או נזקים לטווח ארוך של התרופות, ואם ניתן למנוע נזקים כאלה יציעו איך. אם מתייחסים לתרופות "שלנו" אז למשל יש רופאים שנותנים סטרואידים ו"שוכחים" לספר על מצבי רוח, תאבון מוגבר וחצ'קונים, שלא לדבר על אלה שגם לא יודעים לומר לקחת סידן. זו הדוגמה הכי בולטת. יש עוד. אני לא יודעת אם העובדות שמתוארות בכתבה הן האמת לאמיתה, וכמו שאומרים - לכל מטבע שני צדדים. יש תופעות שלא היו ידועות באותו זמן או שעוד לא חשבו על הפתרון הזה, או שהמטופלים היו צעירים מדי למתן זרע להקפאה, ועוד אפשרויות. כמובן גם יכול להיות שזו באמת רשלנות של הרופאים. ואני שואלת - כמה כסף בדיוק מפצה על זה שלא תוכל להביא ילדים לעולם?

הי נטע, קשור או לא קשור במישרין, את מעלה שאלה מאוד חשובה. אז, כפי שטליה כתבה כבר, לא ניתן להתייחס ספציפית לטענה של המלינים בכתבה; ברור שאנחנו לא יודעים את כל הפרטים. אבל, באופן עקרוני, אין לי ספק שיש חשיבות רבה ביותר למתן מידע כמה שיותר מלא לגבי תופעות הלוואי של טיפולים, ולגבי פתרונות אפשריים - כמו, הקפאת זרע, במקרה שתואר בכתבה. הצלת חיים מידית, היא לכאורה, המטרה העקרית. ברור שזה נכון. אבל, בניגוד למטופל, שבמקרים רבים אינו מודע לסקנות שבנטילת טיפול, ובאמת עסוק רק בשאיפה להיות בריא, ו/או לא לסבול, הרי שעל הצוות הרפואי מוטלת החובה לשקול את כל השיקולים, כולל תופעות לוואי לטווח ארוך - שהן התופעות שפחות מטרידות בשלב הסבל את המטופל ההדיוט. מטופלים רבים, כאשר מבררים פרטים לגבי תופעות לוואי מתכוונים לתופעות מידיות כמו בחילות , שיעור יתר או נשירת שיער. מעטים יכולים להיות מודעים לתופעות לוואי ארוכות טווח, ועל כן , על אחת כמה וכמה, מחובתו של הרופא לידע את החולה בתופעות הידועות. אחד הדברים, למשל, שכנס האחרון של העמותה, שדבר בהקשר של התרופות החדשות יותר, שהן אמנם יעילות ופועלות באופן מהיר יחסית, אבל חולשתן היא בכך שבגין היותן חדשות, לא הספיקו לבחון את תופעות הלוואי האפשריות לטווח הארוך. נטע- אני חושבת שהעלאת השאלה לדיון, הייתה חשובה ביותר, ולו כדי להזכיר לנו - ל- ש- א- ו- ל בכל פעם שמציעים לנו טיפול חדש עבורנו - מה ידוע לכם על תופעות הלוואי, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. זהו שיקול שעלינו לקחת בחשבון כאשר אנחנו מסכימים לטיםול מוצע. ועוד מילה קטנה - זו גם הטענה נגד התרופות האלטרנטיביות - שבגלל שהן לא נבחנו מדעית, אין מספיק ידע על תופעות לוואי- בעקר לטווח הארוך.

אני חושבת שכאשר מדובר במחלות קשות שעלולות לקצר חיים, המחשבה היחידה היא איך לטפל והציל את חיי החולה. מחשבות לעתיד רחוק יותר, פחות מעסיקות את החולים וכנראה גם את הרופאים. אני זוכרת שבתי בת השנתיים חלתה בלוקמיה, היא עברה הקרנות בראש ואף אחד לא אמר לי שבמהלך השנים ההקרנות האלה יכולות לגרום לגידול במוח. זה לא שהייתי פוסלת את הטיפול בלוקמיה אבל אם הייתי יודעת מה הסיכונים הייתי בודקת אפשרויות טיפול אחרות ובוודאי שאם הייתי יודעת שיש אפשרות שיתפתח גידול במוח הייתי יותר עירנית לגבי שינויים של תיפקודים שונים שקשורים למוח, וכך קרה שהחלו להופיע כל מיני תופעות לא יחסתי להן חשיבות בזמן מיידי . אז באמת הרופאים חושבים על הצלה מיידית ופחות לטווח עתידי. יש חולים שכאשר הם מבריאים ממחלה קשה המחיר לטיפולים הוא שולי עבורם ויש כאלה שמנקודת ראות של אדם בריא פתאום מגלים שהם שלמו מחיר יקר, ויש להם תהיות שאולי צודקות למה לי יידעו אותם לגבי המחיר , לגבי מחלות כמו שלנו שאין בהן סיכון חיים אני חושבת שזה נורא שרופא לא מיידע לגבי ההשלכות שיש לכל טיפול . בברכה דבי

הי נטע גם אני חושב שעל הרופא המטפל אשר רושם לך טיפול וסוגי תרופות מחויב לפרט סיכונים,סיבוכים ותופעות לוואי אשר יכולות להיוצר כתוצאה מטיפול תרופתי זה. אך אני גם טוען שעלינו החולים להיתעקש לשאול ולברור מהי התרופה אותה אנו מקבלים,וכיצד היא משליכה עלינו ביום יום ,ולטוח ארוך. ואם לדעתנו תרופה מסוימת עלולה להזיק לנו יותר מלהועיל,חשוב לקבל ולדרוש דיאגנוזות נוספות,ולא להגיד אמן אוטומטי לכל מרשם. מה שמזכיר לי שוב בדיחה נחמדה שקשורה בענין: רופא אחד אומר למטופל שלו: "אני רושם לך תרופה, קח אותה כל יום במשך שבוע וכשתסיים תתקשר אליי ותגיד לי אם זה עזר." שואל האיש: "למה להתקשר?" משיב לו הרופא: "כי אני סובל מאותה המחלה..." יום טוב ושנרגיש טוב. אלי גולני.