חוויה טראומטית

רציתי לשתף אתכם בחוויה טראומטית שעדיין לא התאוששתי ממנה : ואני מתכוונת למה שקורה סביב הבדיקה שאנו נאלצים לעבור מעת לעת: הקולונוסקופיה. מאחר וכולנו עברנו אותה ,אני רוצה להתיחס לפרטים שקשורים לבדיקה ולא לבדיקה עצמה : 1. איך שחזרתי הביתה אחרי הבדיקה , התחלתי לשלשל, אני אפילו לא יודעת מה היה לי לשלשל, האם במהלך הבדיקה מחדירים משהו ? נוסף לכך השלשול היה דמי ,ומאד מפחיד. למזלי , ואני אומרת ברצינות, יש את הפורום כאן והיתה לי אפשרות לשאול בעלי ניסיון . למזלי הנוסף טליה מיד הגיבה ומאוד הרגיעה, אני בטוחה שללא ההרגעה שלה פשוט לא הייתי ישנה בלילה. למחרת הלכתי לרופא ושאלתי למה אני מדממת , אף פעם זה לא קרה לי והוא אמר שהפעם הוא לקח הרבה ביופסיה ולכן הדימום. השאלה שלי היא למה רופאים לא מיידעים את החולה לאחר הבדיקה מהן התגובות הצפויות לאחר קולונו.. ובאיזה תופעות צריך לפנות לרופא ? אני חושבת שכל אחד לאחר בדיקה צריך לקבל דף מידע : תגובות צפויות לאחר.. ותגובות חריגות המצריכות התיעצות רפואית . כמו שיש בעלון המצורף לתרופות. הרי מדובר בבדיקה פולשנית שיש לה השלכות כמה ימים לאחר מכן ולכל בדיקה יש תגובה ספציפית בהתאם לנסיבות. 2. דבר שני , לפני הבדיקה, שהייתי כבר על המטה , לפני שהאחות נתנה לי חומר הרדמה, נתנו לי לחתום על הבדיקה. לא היה לי זמן ולא ראש לקרוא מה כתוב ועל מה אני חותמת. אני מבינה שזוהי הסכמה לביצוע הבדיקה על כל הסיכונים שבה , אבל מי יכול בזמן כזה לחשוב ? ובכלל אחרי ההכנה אני אחליט שאני לא מוכנה לעבור את הבדיקה ? מדוע הרופא לא נותן את הדף בביקור בו נאמר שיש צורך בבדיקה, אז אפשר לקרוא בבית בשקט, יש זמן לשאול שאלות , והחולה מגיע לבדיקה עם הטופס חתום, כשהוא יודע מראש על מה חתם , מהם הסיכונים וכו'. אינני יודעת איך נעשים הנוהלים בבתי חולים אחרים, הייתי רוצה לשמוע מכם , וכן מה דעתכם על הצעותי. דבר אחד ברור. המתח הזה לפני הבדיקה ואחריה, האי וודאות הזו מה צפוי לנו לא מוסיף לנו , ואפשר לפחות את זה לחסוך מאיתנו. שבוע טוב לכולנו דבי

היי דבי אני בצעתי את הבדיקה בביה"ח איכלוב. בפעם הראשונה שלי אצל רופאת הגסטרו בביה"ח, הוצע לי לבצע את הבדיקה, הרופאה הסבירה לי אודות הבדיקה, סיכוניה והשלכותיה. בשלב בו היא מסבירה לי, הוציאה מעין חוזה שעליי לחתום, ובו כמובן הסברים אודות הבדיקה סכנות וכו', כך שהיה לי לפחות 3 שבועות לעיין בביתי על חוזה ההסכמה. כך שמה שידוע לי שבאיכלוב נותנים את כל הפרטים והחוזה טרם בצוע הבדיקה, ויותר מזה, טרם קביעת התור לבדיקה. באיזה ביה"ח בצעת את הבדיקה? לגבי מידע של הרופאים, זה באמת תלוי ברופא, ואין קשר לנוהל של ביה"ח. יכול להיות שהרופא הספציפי הזה, שכח/חיפף,ו/או לא ייחס חשיבות יתרה לעניין של הביופסיה שלך. יש רופאים ממש פדנטים וכל שטות מציינים בפני החולה, כך שזה באמת באמת תלוי ברופא. האם בצע לך את הבדיקה הרופא המטפל בך? כאמור, בצעתי את הבדיקה באכלוב ע"י הרופאה המטפלת שלי, ואולי משום כך היחס, ומתן הפרטים היה הולם, ואולי לא.....

העובדה שהסבירו לך לפני כן ונתנו לך הרבה זמן קודם את דף ההסכמה מחזקת את הטיעון שלי שכך צריך להיות. אבל חשוב שזה לא יהיה רק מחווה אנושי של רופא מסוים אלא נוהל קבוע המחייב כל רופא. הרופא שעשה לי את הבדיקה הוא אכן הרופא המטפל בי, אני בטיפולו מתחילת המחלה,הוא נחשב לרופא הטוב ביותר במרפאת גאסטרו בסורוקה, אבל משום מה הצד האמפאטי, הריגשי, הוא לא הצד החזק אצלו. כאשר יש לי בקור שיגרתי פעם בחצי שנה במרפאה אני רואה על הדלת רשימה של אנשים שמוזמנים לאותו יום. לכל חולה מוקצב 10 דקות . והתחושה היא של תחנת רכבת , נכנסים ויוצאים ואין זמן לקבל אינפורמציה חיונית ואין זמן לדבר על חששות על תקוות , הכל מאד עניני קצר ולא ממצא. ורק כשאני מגיעה הביתה אני רואה כמה דברים שרציתי לברר ולא ניתנה לי הזדמנות. כך שמה הפלא שאחרי בדיקה כמו קולונוסקופיה אפילו דבר חיוני כמו "יתכן ותרגישי... " או "יתכן ויהיו לך ... זה הכל נורמלי כי.. " הרופא לא חשב שצריך להגיד לי. לכן אני חוזרת ואומרת לא לסמוך על רגישותו של הרופא, יש כאלה שיש להם רגישות ויש כאלה שאין להם , למרות שמבחינה מיקצועית הם רופאים טובים. חשוב שנוהלים יהיו ברורים ומחייבים. בברכה דבי

היי דבי, אני עשיתי קולונוסקופיה שלוש פעמים בשלושה בתי-חולים שונים והתיאור שלך מתאים מאוד לבדיקות שלי. גם לי נתנו לחתום שניה לפני הזריקה שאני כבר שוכבת על המיטה עם החלוק. אף אחד לא הסביר לי לא לפני לא באמצע (והייתי כמעט ללא חומר טישטוש) ולא אחרי על הבדיקה, על התוצאות או כל דבר אחר. אפילו שהוציאו לי פוליפ והייתי עירנית לחלוטין, בלי נידנוד שלי הרופא לא דיבר איתי בכלל וגם לא האחות. יכול להיות שזה לא זמן מתאים לשאול שאלות ואולי אנחנו מצפות ליותר מדי אבל אני כן חושבת שלפני הבדיקה ובוודאי לאחריה צריך לקבל קצת יותר יחס והסבר מהרופא וזה נכון לגבי כל רופא בכל מקום.

דבי ערב טוב כמו שצינה רונית בבית חולים השרון עברתי את אותה חויה . לשימחתי בבלינסון בזמן קביעת תור את מקבלת דף הסבר ביום הבדיקה ראשית קוראת לך אחות מודד לחץ דם מסבירה לך את התהליך וכו.. ואז רק מחתימה אותך ומסבירה גם על מה שאת חותמת.גם התהליך לפני הבדיקה עצמה נעשה בצורה מרגיעה וכמובן לאחר הבדיקה את עוברת לחדר היתאוששות אני קוראת את דבריך ואת דיברי רונית ואני חושבת שזוהי נקודה חשובה ביותר לעלות בפני פרופ רמי אלקיים -על הסבת לב כל רופאי הגסטרו לא רק לבדיקה עצמה אלה גם על ליפני ואחרי. מקווה שהיתאוששת מרגלית

התחושה שלך שמשהו לא בסדר היא בהחלט מוצדקת. הרופא אמור לתת את כל ההסברים מספיק זמן מראש, לאפשר לך לשאול שאלות ולקבל את כל המידע על הלפני והאחרי, ולהסביר לך את כל מה שהחוק מחייב אותו להסביר. החוק מחייב להסביר שורה ארוכה של דברים אבל לא מתייחס כמובן פרטנית לכל בדיקה אלא קובע קוים כלליים, ולכן כל רופא מוצא את הדרך שלו, טובה יותר ולרוב טובה פחות, להסביר. לגבי הטופס של ההסכמה - זה בהחלט לא לעניין שמחתימים אותך דקה לפני הבדיקה. אני לא יודעת כמה אינפורמציה יש בטופס עצמו שמצריכה לקחת אותו מראש הביתה. אני מנחשת גם שמתוך חמישים חולים שיתנו להם את הדף לקחת הביתה ולהביא חתום ביום הבדיקה, בערך 40 יחזרו ביום הבדיקה בלי הטופס... בכל אופן - בדף שאני חתמתי עליו בפעם האחרונה כמעט לא היה כתוב כלום, וגם אותי החתימו עליו דקה לפני, אבל אני כבר הייתי אחרי שלוש קולונוסקופיות, ולרופא היה ברור מהשיחות שלנו שאני יודעת כל מה שצריך, והיו לנו מספר פגישות לפני הקולונוסקופיה, שבהן יכולתי לשאול אם הייתי רוצה. אני חושבת שחשוב שבפגישה הבא עם הרופא תעירי לו על כך. או שתכתבי מכתב ותשלחי לו. לפעמים חלק מהרופאים מרבו שהם עושים את זה כל יום עשרים פעם, כר לא חושבים שיש בכלל מישהו שלא יודע מה זה קולונוסקופיה, או סתם מאבדים את הרגישות לקרוא את הצרכים של החולה שיושב מולם. חשוב להעיר להם קודם כל כדי שלא תרגישי שאת בורג קטן אלא תחזקי את עצמך, וגם כדי שבפעם הבאה זה לא יקרה שוב - לפחות מולך בטוח שהוא יהיה זהיר ויסודי יותר להבא.

לדבי שלום ! לא רציתי להוסיף לך למצב הרוח. "ס ו ר ו ק ה" אבל אחרי 40 שנה במדבר בדיוק (בבאר-שבע), עשינו מובינג למרכז. בשלב מסוים ב-סורוקה נשברתי ועשיתי "ניתוחית" שעלתה לי לפני שביטלתי אותה כ- 3000 ש"ח לשנה. בדברים הרצינים טיפלתי בשר"פ בהדסה ומדיקל סנטר, ולא מצטער. רפואה לעשירים ? לצערי כן ! מסכים לזה לא ולא.