החיים בסטטיסטיקה...
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
אני כבר שעה מתלבטת אם לכתוב או לא כדי לא לפתוח פה לשטן או כל צרה שלא תבוא מהסוג הזה. אז נשמתי עמוק, ירקתי 3 פעמים ודפקתי על השולחן (הוא מעץ) ואל תתקטננו איתי על מה מהם יהודי ומה לא כי אני לא לוקחת סיכונים. יאללה, די לקשקש בשכל, נספר וזהו... אני מסיימת עכשיו את השבוע השני בדפ"מ. השבוע הראשון היה סיוט. הייתי חלשה בטירוף ברמה שלא הייתי מסוגלת לעמוד על הרגליים. סחרחורות, בחילות, ירדתי עוד כמה קילו וכו'. בקיצור שבוע שלם הייתי במעצר בית והרגשתי חרא חרא חרא. לאט לאט התחלתי להתחזק ולחזור לעצמי ובארבעת הימים האחרונים אני לא מצליחה לעצור לשניה. אני מלאה באנרגיות שנחתו עליי מאיפה שהוא. קמה כל בוקר ב 6 (לבשל לי במרץ עוף עם קישואים וגזר - אלא מה?) ונוסעת ללימודים לימים של איזה 12 שעות. לכל המגחכים: גם אני הייתי פעם וורקוהולית שלומדת ועובדת ב-4 עבודות במקביל אבל בשנה האחרונה הרוטינה היא שאני מתפקדת בקושי יום ונחה יומיים. והכי חשוב! הבטן כבר מראה סימנים חיוביים. אמנם רחוק מאוד מלהיות בריאה, ומן הסתם יהיו עוד הרבה ירידות ואכזבות, אני לא משלה את עצמי. אבל כל כך רציתי כבר להגיע ליום שגם אני אכתוב את המשפטים האלה עלי. איזה כיף להכנס לסטטיסטיקה. כמעט שכחתי, היה באמצע את הכנס שמבחינתי היה חוויה שמחממת את הלב. מעבר לזה שזה מאוד עזר לי בעניין הדיאטה, זה עשה טוב על הנשמה לפגוש אוסף כ"כ גדול של אנשים עם לב זהב. היה כיף לפגוש אנשים מוכרים (במראה או בשם), אנחנו כבר ממש "משפחת בטן". זהו, הוצאתי את זה. מקווה שזה לא ינחס אותי. וגם אם כן, אני כבר יודעת שאפשר גם אחרת.... תהיו בריאים וחזקים, נועה.
נועה שלום אני ממש לא יודעת כלום על הדיאטה הנ"ל,אך מרק עוף קישואים וגזר היו חלק מהוראות שנתנה לי הדאטיקנית שלי שהיתמחות שלה היא בקרהון וקוליטיס.אני יודעת שחולי קוליטיס לו זקוקים לדיאטה למעט זמן התקפים לא כמו חולי קרון. כך שאולי שווה לנסות דיאטנית טובהולא כל מיני ניסיונות -אין לי שום כוונה ליפגוע או להרהר בדיאטה כיוון שאין היא מוכרת לי על כל מיקרה בהצלחה מרגלית
מכל הלב. מעניין, שמעתי את התיאור הזה, של שבוע חולשה ואחר כך התחזקותו אחר כך התמלאות באנרגיות מטריפות גם ממישהו שהיה עושה פעם בשנה חודש של שתיית מים בלבד. הוא תיאר בדיוק את אותו תהליך. מעניין מאד.
את כותבת כל כך חמוד. ולא בגלל שזה על הדיאטה. אלא בגלל סגנון הכתיבה. ואני ממש שמחה שהתמלאת באנרגיות. בדיוק היום, בנסיעה, חשבתי להתקשר אלייך כדי לשאול איך מתקדם... מקווה שתמשיכי להתקדם, להתחזק ולהבריא. אתי.
בקצב הזה גם אני עוד אנסה את הדיאטה הזו. עוד שבוע אני צריך להתקשר לרופא ולהגיד לו מה מצב הפיסטולה ...וכפי הנראה לא טוב.וכך אני צריך לעבור בקרוב ניתוח לכריתה של חצי מטר או יותר מהמעיים.
שכחת למשוך בשערות ולשים שום בכיס :-)..חמסה חמסה..
נועה, אני כל כך שמחה בשמחתך......ולדעתי יש על מה לשמוח...! כי תוך חודש חודשיים האנרגיות נשארות.......לפחות אצלי היה ככה... אילן, בכנס האחרון סיפרו על אנשים שהיו ממש במצבך והתחילו בדיאטה והצליחו למנוע ניתוח. אני גם חושבת שכדאי לך לתת צ'אנס לדיאטה. כי להוריד חלק מהמעיים זה הכי "קל"....אבל אומרים שבחמישים אחוז מהמקרים הכל חוזר כעבור חמש שנים...ואז מה תעשה? תוריד עוד חצי מטר??? מה ישאר? לטובתך. בהצלחה בכל מקרה..... אורית
לנועה'לה אין לך מושג כמה אני מאושרת בשבילך,כמה כייף לשמוע. אני מחזיקה לך אצבעות וממש מאושרת בשבילך הפחתח בי כוח. אני מדוכדכת אימים כי נישברתי ,היתה לי עזרה בהכנות וכעת יש לי פחות ולכן נישברתי. היתה לי תמיכה והרגשתי שזה ביכלל לא בעייה הדיאטה וכעת שאני לבד ,נישברתי והתחלתי לאכול מה שאסור ואני מרגישה חרה אמיתי . אני צריכה לאסוף את השברים וכוח ולקום שוב מחדש ובלי הנחות כי גם לי זה עשה מאוד טוב. תחזיקי לי אצבעות להיזדגף שוב מחדש. אני מאוד עצובה,את בטח לא תראי את ההודעה שלי כי גם אני רק קראתי את זה היום. אז לפחות האל שם למעלה רואה ושומע... מחזיקה לך אצבעות בהצלחה ובהתמדה ציפי