למה אומרים שלחיות זו מתנה ?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום אסביר קצת את הרקע שלי נולדתי עם דיסלקציה ועם אספרגר (שגילו לי לאחרונה ) כל חיי נלחמתי קשה כדי לסיים בית ספר וצבא עבדתי בהרבה תחומים במקומות שונים ופוטרתי הרבה מאוד פעמים אך לא נהנתי וגם המשכורת הייתה נמוכה בכל מקום עבודה והרבה פעמים נכשלתי להחזיק דירה לבד ולשלם את המחיה שלי ולשלם חובות ותמיד הייתי צריך לבקש עזרה ממשפחתי או לחזור לגור אצל הורי למדתי במכללה עיצוב עשקתי במקצוע והחלטתי שלא חוזר למקצוע הזה לא נהנתי בכלל וגם לא הרווחתי מספיק חיי החברה שלי נורא דלים (מקומות מרובי אנשים כמו : מועדונים או מסיבות גדולות מלחיצים אותי מאוד) יש לי בקושי שני חברים אמתיים שני רואה אותם פעם בשבוע בקושי כי הם עסוקים בדרך כלל השאר אני שומע מהם פעם בשנה בקושי אני כרגע מובטל שוב פעם גר לבד משלם עם הפיצויים שלי את שכר הדירה ומביא פעם בשבוע מהורים שלי אוכל אני כבר בן 37 שלא הצלחתי להסתדר קצת בחיי לא הגשמתי שום חלום בחיי רוב האנשים שאני מכיר כבר יש להם משפחה משלהם או הגשימו חלק מחלומם או שיש להם עבודה קבועה או רווחית אני כרגע בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי החלטתי לתת גם לזה הזדמנות למרות ששום דבר כבר לא הצליח לי לכן אני שואל שאלות אלו: למה אומרים שלחיות זו מתנה ? למה צריך להילחם כדי לחיות?
אכן החיים הם מתנה, עם כל הקושי הטמון בהם והשמחה מצד אחר. מצבך לא מתאר אדם שמח והשיג הכל בחייו. אך אתה בדרך נכונה של למצוא פתרון. הטיפול התרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי הם מסע הקסם, ואני אומרת את זה מניסיון. אתה עוד תמצא בת זוג ותתחתן ותביא ילדים לעולם, אם תרצה בכך. החיים יפים, צריך לנתב אותם למקום הנכון בעזרת עצמך ואנשי מקצוע. מניסיון אני אומרת לך של טיפול תרופתי ושיחות אני רואה את החיים זוהרים יחד עם בעלי ושלושת ילדיי. יום טוב
אתה בתהליך,יהיה בסדר-המשך לחקור:מה זאת הצלחה?מהי הצלחה ע"פ תפישתך?אתה בדרך להתחזק ןלהיות מאושר.כל-טוב!!!