פ'אגופוביה ? פחד מבליעה?

הי לפני כמה שבועות היה לי קושי לבלוע משהו בארוחת צהריים. מאז יש לי פחד מלהיחנק מהאוכל שאני אוכל. אני מפחד מלאכול ארוחה מלאה ואני נמנע מארוחות של צלחת מלאה. אני אוכל לאט, בביסים קטנים, לועס כל דבר ביסודיות ושותה מים אחרי כמה בליעות. אני אוכל רק סוג אוכל מסוים, כזה שנראה לי שאחרי שאני אלעס אותו הרבה, יהיה לו מרקם שקל לבלוע. למשל בננה. משהו שאני לא מסוגל לאכול זה בשר. אין לי בעיה עם אוכל נוזלי כמו מרק. לפעמים כשאני בולע ויש הרגשה שמה שאני בולע יורד בקושי - אני נכנס לפאניקה: הלב שלי דופק נורא מהר, כל הגוף שלי רועד... אני מרגיש כאילו הגרון שלי ננעל והופך לצר יותר כאילו הוא לא מרשה שהאוכל ירד לי בבליעה. להבנתי אין סכנת חנק במקרה שאני לא מצליח לבלוע משהו, במקרה כי גרוע אני פשוט אקיא את זה החוצה, כל עוד זה לא יכנס לי לקנה הנשימה - אני לא אחנק. למרות שאני יודע זאת - הפחד עדיין קיים, למרות שאין היגיון בפחד הזה. לפני אותו יום (שבו היה לי קושי לבלוע) לא היתה לי בעיה לאכול ולבלוע. עשיתי גאסטרוסקופיה וצילום ושט ולא התגלה כלום. האבחנה של הגאסטרולוג היתה "globus hystericus". האבחנה של פסיכולוג שדיברתי אותו היתה כמו שחשבתי: "פ'אגופוביה" "phagophobia". א. מה יכול לעזור לי ? ב. רופא המשפחה שלי הציע לי לפנות לפסיכיאטר ב "פ'אגופוביה" , איך אפשר למצוא כזה אחד?

התכוונתי שבעקבות כך אני *לא* אוכל בחברה אנשים אחרים ומסרב לכל אוכל שמציעים לי. אבל זה פרט קטן ולא עיקר העניין. לאכול בחברת אנשים אחרים אני מסוגל כל עוד זה אוכל שמאוד קל לבלוע אותו.

רונן למה לך לסבול? גש לפסיכיאטר.. הוא ידע מה לעשות.. תרגיש טוב

אני מטופלת שניםםםםם,בתרופות שונות,שהקלו על מצבי החרדה שלי.אך מעולם לא הצלחתי להשתחרר מן הפחד מתופעת החנק. אני סובלת מחרדת בליעה של נוזלים.וזה מקשה מאדדדד על איכות חיי.כל פעם שאני עוברת משברון הכי קטן בחיי,בעבודה....,במשפחה...,אני נופלת לתוך זה חזק יותר.כרגע אני מטופלת במינון מקסימאלי של ציפרלקס ומירו אך יש לי רגעים של צימאון נוראי ואינני מסוגלת לשתות.

מעניין אותי לדעת האם הצלחת להתגבר על התופעה