ניתוק מהמשפחה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום ד"ר חרמון, אחי, בשנות החמישים שלו, התנתק לפני כ- 20 שנה מהמשפחה, לא מוכן לשמוע או לראות איש מבני המשפחה ולא מוכן לשתף פעולה עם אנשים שונים שנשלחו אליו במהלך השנים. אינו מוכן לפתוח את דלת ביתו ולא עונה לטלפונים, לטענתו ההורים התעללו בו בילדות ואחי ואני היינו שותפים לזה. מאחר ואני גדלתי איתו אני יכולה להעיד שאין לדברים שחר. בן הזוג שלי שהצליח פעם להבקיע את החומה ודיבר אתו סיפר כי הרושם שהתקבל מהשיחה היה שמדובר כביכול במשפחה שחברה בכת השטן שמקיימת טקסים ופולחנים מעוררי אימה וחלחלה. אחי מסתגר מהעולם, בקושי מתפקד, חי מקצבה כלשהי, כמעט אינו יוצא מביתו, לדעתי אין לו חברים, לא עובד, טען כי הא סובל גם ממחלת העייפות וכל הגוף כואב לו כל הזמן. הוא בטוח שהוא צודק וכולם טועים, וכמובן שאין מה לדבר על טיפול, בתקופה שעוד אפשר היה לדבר. פעם אחת פגש את הורי ברחוב וברח מהם כמו מאש. - ברור שהוא זקוק לאבחון וטיפול, אלא שהוא משוכנע שהוא האדם הכי שפוי בעולם וכולם לא רואים את האמת שלו. מיותר לציין את הסבל שהמשפחה חווה. אנא אם יש דרך כלשהי שתוכל להציע לי כיצד ניתן לעזור לו ואהיה אסירת תודה לתמיד.
שלום לך לצערי,אין לי נוסחת קסם.. מניסיוני כדאי להיות מאוד יצירתי תוך כדי כיבוד הטריטוריה שלו וחוסר רצונו להיות מטופל. במובן כל עוד אין מסוכנות כשלהיא. בהצלחה