התקפי זעם וחרדה

שלום רב, אובחנתי באבחון פסיכיאטרי פרטי כסובל מהפרעה אישיות "קלה" המאופיינת בחוסר מוטיבציה עם חרדות ולפעמים דכאון קל. טופלתי בציפראלקס במינונים הולכים ועולים עד 15 מ" ג ביום וסבלתי מכל תופעת לוואי אפשרית והייתי עייף ואפטי. לפני חודשיים, הפסיכיאטרית העבירה אותי לוולבוטרין 150 מג ולפני חודש העלתי ל 300 מ" ג, ובמקביל הורדתי מינון של בציפראלקס במשך החודשיים עד כדי לכדי הפסקה בתחילת השבוע. בזמן האחרון אני חש עצבנות והתקפי זעם כלפי הסביבה ועצמי, ומרגיש שהחרדות משתקות אותי... האם המתואר זה תופעת גמילה בציפראלקס? האם זה מעליית מינון וולבוטרין? האם יש חלופה לציפאלקס כגון סרנדה שניתן לקחת עם וולבוטרין 300 בכדי להתגבר גם על חוסר המוטיבציה וגם החרדתיות. תודה

יתכן שהיא זיההת את המצב הדכאוני. אבל כאשר נוטלים ssri כגון ציפרלקס ויש התפרצות שהיא מבשרת מצב מרומם מדי לא מנותב גם כמו כעסים וכו. זה אומר שיתכן והמינון גבוהה מדי. או שלא נלווה לטיפול תהליך שיחתי ותספיתי מהותי לשינוי במעשה, אבל גם יתכן מאוד שהאבחנה שגויה ואתה ביפולרי זה מאיפיינים דו קוטביים ואז הכדורים האלה זורקים אותך לצד השני של שחרור ממעצורים בביטויים שונים. היו כבר מקרים מפורסמים של אנשים שקיבלו טיפול אנטי דכאוני חרדתי וקיבלו התפרצות מאנית ! שיכולה להתבטא בצורות שונות. מנגנון דכאון וחרדה עם כל הקושי שבו הוא מנגנון מגן נפשית באופן מסוים. בכל יש טענה שבעולם כלכך רווי גירויי וטלטלות ומצבים בקצב מסחרר הנפש בעצם בוחרת בדכאון ובעיקר דכדוך כדרך לסגירת תריסים מעודף מטלות גירויים ומצבים...לא צריך להבהל מזה.