עזרה

ד"ר שלום, בת 22 בתחילתו של טיפול נגד חרדות- עדיין ללא שיפור משמעותי. יש לי מס שאלות שמטרידות אותי אתחיל ואספר שחוויתי בסך הכל 2 התקפי חרדה- ולמרות ששניהם קרו בבית עדיין פיתחתי אגורפוביה מסויימת. אני סובלת מתחושת חרדה כל היום. בלי קשר להתקפים. בנוסף סובלת ממחשבות מציקות ומטרידות שממש מכניסות אותי לפניקה לדוג' בהתחלה פחדתי נורא מהתרופות, פחדתי מתופעות הלוואי שלהן, פחדתי שיגרמו לי למחשבות אובדניות. מחשבות נוספות הן שמצבי לא ישתפר ואיך אוכל לחיות ככה... מחשבות נוספות הן שאני משתגעת וכנראה שיש איזו הפרעה לא מאובחנת שגורמת לי למחשבות בלתי פוסקות. אני מוצאת את עצמי מחפשת באינטרנט ובויקיפדיה על הפרעות שונות ובודקת מה יכול להתאים להרגשתי.. בנוסף לאחרונה יש לי בעיות בזיכרון לטווח קצר. (לדוג' הולכת להביא משהו וכשמגיעה לחדר שוכחת למה באתי, חושבת להגיד משהו ואחרי שניה שוכחת שבכלל רציתי להגיד משהו, מבקשים ממני לעשות משהו ומיד שוכחת שביקשו ממני! (כלומר לא שוכחת רק את תוכן הבקשה...אלא את עצם זה שביקשו בכלל!) לפני החרדות לא שמתי לב למשהו קיצוני אצלי... רק שאני קנאית וחשדנית כלפי בן זוגי..אני כאילו "מחפשת" אותו כל הזמן ונוטה להטיל ספק בדברים שהוא אומר (כו איפה הוא היה ועם מי..) אתה חושב שאולי הקנאה, הדאגה המוגזמת והחטטנית לבריאותי הנפשית והבעיות בזיכרון מצביעים על הפרעה מויימת? (כבר חשבתי על פרנויה או היפוכונדריה...) או שאולי זה פשוט כי אני בחרדה וזה יעבור כאשר הטיפול יתחיל להשפיע? (שבוע עם SSRI) בנוסף ברצוני לדעת אם עצם זה שיש לי הפרעת חרדה יכול לגרום לי לפתח הפרעות נוספות? אשמח לתשובה מפורטת- מודאגת מאוד!! תודה.

שלום לך נראה שה'דאגנות הכרונית' מאפיינת אותך ודורשת הערכה שכן ברבות הימים היא עלולה לגרום גם לדכאון.. זה שהתחלת טיפול נשמע לי מצוין ואני מחזק את ידיך בענין.. עוד מוקדם..סבלנות.. תרגישי טוב