שאלה

אני בעל אישיות ביפולרית, אין לי ביטויים מאניים קיצוניים, אולם החלק הדכאוני הסמוי די חזק. הוא גורם לי לסוג של תחושת בטחון כך אני חש, אפילו עוזר לי להתכנס פנימה! שאלתי נוגעת להתמודדות שלי עם מצבים חיצוניים, זיהיתי שעודף גירויים ומצבים מלחיצים בעיקר בעבודה, אני פרילנסר, מאוד מעוררים את הצד המאני ההתלהבות וקושי להגיע לרגיעה, זה המצב שהכי קשה לי ואני מזהה אותו בדרך כלל כמה ימים לאר שהתחיל תמיד הוא מתעורר עקב מצבי לחץ טריגר חיצוני, עשיתי בשנתיים האחרונות צעדים די משמעותיים וויתרתי על עבודה והכנסה כדי לשמור על איזון יומיומי! העדפתי פחות שכר אבל תחושת איזון! במבים בודדים השתמשתי באגרענים לטווח קצר וממש נדיר שלקחתי רספרידל מינון נמוך. מכאן שאלתי האם יש הגיון בויתור על עוצמת גירויי שאחרים הוא רגיל , כדי לשמוג ל טיפול ןלהמנע מטיפול תרופתי, כמובן שההכנסה ירדה אבל אין כמו איזון פנימי ! שמירת המיקוד הפנימי נתפסת אצלה הכי חובה , כי אני מרגיש שזה הדבר הנכון אבל זה מתקרב לויתורים כואבים, אני כן נהנה מפעילות יומיומית פנאי קריאה בילוי בחוץ הכל תקין, במידה מסוימת הדיכאון המינורי שומר עלמיכך אני חש! אשמח לשמוע התייחסות לגישה שאני נוקט.

שלום עדיף השילוב:מחד הפחתת לחצים ומאידך שילוב תרופתי! בהצלחה!