מיואשת

נתקלתי בגיל 15 וחצי לראשונה בהפרעות של חרדה, זה היה לרוב חרדה חברתית, הלכתי לפסיכיאטר וקיבלתי רסיטל לקחתי את הרסיטל שבועיים שלוש וזה עשה לי כאבי ראש נוראיים..לכן הפסקתי עם תרופה זו והתחלתי ליטול סימבלטה, לקחתי את הסימבלטה כ- 6 שנים והרגשתי שיפור גדול ברמת החיים תיפקדתי ועשיתי דברים שלא חשבתי שבחיים אצליח להגשים. בצבא החלו להופיע אקנה בעיקר תת עורי וזה הפריע לי התחלתי לקחת רואקוטן והורדתי בהדרגה את הסימבלטה, הרגשתי יותר טוב וזאת הייתה טעותי הגדולה. כל הסימפטומים חזרו ואני לא זוכרת את עצמי ככה. ממש כל היום אני מרגישה כאילו אני עומדת להתמוטט ולהתעלף. אפשר לומר שזה גם עקב פרידה מחבר, אני מרגישה שאני עושה לעצמי את החרדה ומלחיצה את עצמי בכל שניה. כעת אני לוקחת ציפרלקס כבר שבועיים ואני לא מרגישה שום שיפור להפך מיום ליום זה נהיה יותר גרוע. אני לוקחת גם קלונקס אך מסרבת לקחת כי זה מטשטש אותי עוד יותר. יש לציין שאת הסימבלטה לקחתי בערב כי זה גרם לי לישנוניות. והציפרלקס עושה לי בינתיים טשטוש ראייה יש לציין שאת הציפרלקס אני לוקחת בצהריים האם זה קשור וכדאי שאני אקח אותו בלילה גם כמו את הסימבלטה? ויכול להיות שאני לא מרגישה כלום כי אני גם לוקחת רואקוטן וזה מפריע ליעילות התרופה של הציפרלקס? וגם בלילה אני לא מצליחה להירדם עקב לחצים כל הלילה אני לחוצה ולא מצליחה להירדם מה לעשות? ואני מרגישה שמשהו עלול לקרות לי שכל רגע אני הולכת להתעלף כי אני כל היום מלחיצה את עצמי ואני לא יכולה להפסיק, כל דבר מלחיץ אותי וזה משדר לי לגוף.. אני ממש פוחדת האם אני יכולה אכן להתעלף.? מחשבות טרדניות מציקות לי ומלחיצות אותי עוד יותר.. כי אני כל הזמן מרגישה את זה מה לעשות? יכול להיות שהציפרלקס לא יעבוד בכלל ועדיף לי לחזור לסימבלטה או שאולי אחרי 6 שנים היא לא תעבוד יותר כמו שהיא עבדה אצלי בגוף כי הרגשתי איתה מוגנת?

אה ועוד משהו אין סיכוי שמה שאני מרגישה יפגע לי בשרירים ובדלקות פרקים וכדומה כי אני מרגישה שכל הגוף שלי כואב כבר מהחרדה והרואקוטן הוא תוספת לזה?

למה לא עונים לייייי?????