הפרעות אכילה ופרוקסטין

שלום , אני בת 21 וחצי.. כבר הרבה מעוד שנים אני סובלת מהפרעות אכילה . אין יום שאני לא מקיא לפחות פעמים . זה נמשך כבר מכיתה ט בערך (גיל 15 )בהתחלה זה היה פעם פעמים בשבוע ...אחרי זה ההתקפים היו בתדירות גבוהה יותר ...היו גם תקופות של צום או אכילה ממש ממש מועטה ואז תקופות של בולמוסים והקאות ... וככה זה כולהזמן ...יש ימים שאני יכולהלהקיא מעל 7 פעמים ביום ...אני אף פעם לא סיפרתי שום דבר לאפ אחד ולא הלכתי לשום טיפול למרות שהמון אנשים זרקו לי הערות והביאו לי טלפונים של רופאים ...תמיד עניתי להם " הכול טוב אצלי אין לי שום הפרעות אני פשוט לא רעבה כרגע" או "אכלתי כבר" ועוד כולמיני טירוצים כאלה ... וגם פגישה אחת עם פסיכיאטר לא תעזור.. אני צריכה טיפול שלם... וזה יקר... אין באפשרותי כזה כסף ... באופן כללי אפ אחד לא יודע באמת שאני סובלת מבולמיה ...כאילו .. אני לא סיפרתי על ההפרעות שלי לאפ אחד... אבל הרבה זרקו לי הערות שסביר להניך שהם חושדים בזה .ליפני כשבוע החלתתי ללכת לפסיכיאטר ... כשה הגעתי אליו לא הייתי מסוגלת לספר לא על הבעיה שלי ... רק אמרתי לו שאני סובלת מדיכאון ולא מצליחה לתפקד בחיי היום היום הוא נתן לי כדורים בשם פרוקסטין אמר לי בשבוע הרשון לאכול חצי כדור 10 ואז לעבוד לכדור שלם ... אמר שזה הולך להיות טיפול של בארך חצי שנה לפחות + - , היום זה היום השני שאני לוקחת את התרופה ... אתמול זה השפיעה בסדר אפילו היה לי מצברוח טוב ויצאתי החוצה מהבית . למרות שהיה לי 2 התקפים של בולמיה והיום משום מה בבוקר איך שלקחתי את התרופא ... ניהיה לי להפך מצב של דיכאון ולא יכולתי להפסיק לבכות במשך כמה שעות ...... העם זה בסדר? העם התרופא בכלל תעזור לי ? כי הרי הרופא לא יודע את מקור הבעיה של הדיכאון באמת ... לא אמרתי לו על זה כלום והגעתי אליו עם בגדים ארוכים כאלו שלא ניתן ליראות רזון .. ואיזו תרופא הייתם ממליצים לפיפול בבעיה שלי ?

טוב,איני פסיכיאטרית,אבל אני רואה שהדר לא ממש פעיל כאן באופן שוטף. ראשית כל יפה שבחרת לספר כאן,גם אם אצל הפסיכיאטר לא הצלחת. זה לא קל,יכול להיות משפיל.. תשמעי יקירתי-נשמע שאת מאוד מודעת דווקא להפרעת האכילה שיש לך,אם זאת את לא ממש מביאה את עצמך לטפל בה. כדורים הם אינם קסם שפועל ברגע,וגם כשהם משפיעים זה לוקח זמן עד להתייצבות ומעבר לזה,הם מקלים ולא פותרים את הבעיה שצריכה להיות מטופלת משורשיה. הפרעות אכילה קשות כמו שלך ובכלל זקוקות לטיפול נפשי רציף אצל איש/ת מקצוע בתחום,מישהי/ו שיודע ומכיר את התירוצים עליהם את מדבר ומכיר את תופעות המחלה. מציעה לך מאוד לדבר עם מישהו,הורים חברים או קרוב משפחה עליו את סומכת,מישהו שיוכל לעזור לך בתמיכה נפשית וכלכלית בכדי שתוכלי לקבל טיפול כמו שמגיע לך. אם בכל זאת אינך מסוגלת לדבר עם משפחה-את יכולה לפנות לרופא משפחה ולספר לו,קופת החולים בה את חברה מסבסדת לך טיפולים בעלויות נמוכות לטיפול של פעם בשבוע. בעלות של 160 שקלים,אני מניחה שזה משהו שיהיה לך יותר קל לעמוד בו. ליטול תרופות במצוקתך ללא טיפול של שיחות להגיע ולפתור את עומק הבעיה הרגשית ,עלול להיות ארוך יותר ואף לא לשאת תוצאות שיעזרו לך לצאת מזה. דברי יקירה,אנשים סביבך דואגים לך-כך זה נשמע מדברייך. תפתרי מן ההפרעה הזו כל עוד את צעירה,הילחמי בה בכל כוחות הנפש שיש בך. בהצלחה מתוקה, טליה