התנהגות אלימה בעקבות פרנויה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב, בן הזוג שלי עלה לישראל לפני כשנה וחצי ובמהלך כל חייו הוא היה בסדר עד שבגיל 25 בערך, לאחר חוויות לא טובות שהיו לו כדוגמת מות אביו, הוא לא ישן במשך 3 ימים והתחילו לו כל מיני מחשבות מוזרות. אני לא בטוחה מה היה האבחון שלו (לא הכרתי אותו אז והרופא שלו לא מספר לו) אבל הוא אמר למשפחה שלו שזה סוג של דיכאון ורשם לו תרופה בשם סוליאן. במשך מספר שנים הוא תפקד כרגיל, חש טוב ושמח, עבד, וכמובן הקפיד לקחת את הכדורים ולבקר את הפסיכיאטר לשיחה כשחש לא טוב (בהתחלה זה היה בתדירות גבוהה ובשנים האחרונות פעם בכמה חודשים). כאמור, בן הזוג שלי עלה לישראל לפני כשנה וחצי, והכל היה בסדר למיטב זכרוני עד לפני כשנה. הוא החליט לפהסיק את הכדורים (בהתחלה לא ידעתי) והתחיל להתנהג מוזר ובעקבות זה פיטרו אותו מהעבודה. מאז נדמה שמצבו מדרדר. הוא לוקח את הכדורים לסרוגין, מתבטא באופן מוזר מאוד והוא חושב שמנסים לקחת לו דברים/לשקר לו/לפגוע בו (יש לו בעיקר פראנויות שנוגעות לעולם של גנבה, הוא יכול למשל להאשים אותי שגנבתי לו חולצה מהארון והוא ראה אותו אצל מישהו ברחוב). לא משנה כמה משפחתו ואני ניסינו לשכנע אותו לגשת לטיפול ולהקפיד בנטילת התרופות, נדמה שהוא לא מקשיב. אני לא יודעת מה הסיבה, אולי הוא לא חושב שהוא חולה, אולי הוא לא רוצה להאמין בזה אך גם זה שהוא לא לוקח את התרופות וגם זה שהוא לא מוצא עבודה (מן הסתם קשור אחד לשני) ממש הרעו את מצבו. הסיבה שאני פונה אליך היא שבשבוע האחרון ההתנהגות הפרנוידית שלו ממש חזקה, זה כמו משהו שהשתלט עליו (רואים שהפנים והמבט שלו משתנה) ולפני מספר ימים הוא חזר פתאום הביתה (אנחנו גרים ביחד), התחיל לצעוק שפתחתי לו את התיק ושאני רוצה לקחת לו את הדרכון והוא הכה אותי. נדמה שהוא היה בהתקף של טירוף ולא יכולתי להוציא אותו מזה. הוא התחיל להגיד דברים לא הגיוניים, גם בפני המשפחה שלו שהגיעה (שאני גונבת לו דברים, שאני מנסה לפגוע בו). לציין רק שבמהלך השנה האחרונה הוא האשים אותי הרבה פעמים שבגללי הוא לא מוצא עבודה ושאני מנסה לפגוע בו. כשראיתי אותו במצב הזה היה ברור לי שהוא חייב לקבל עזרה באופן דחוף. העניין הוא שאני חוששת מפני אשפוז בכפייה, אני חוששת שההשלכות יהיו חמורות, שבגלל שהוא התנהג באלימות זה ירשם בתיק שלו ואני לא רוצה להרוס לו את החיים (אני לא יודעת מה ההשלכות של צעד כזה). אני יודעת שכשהוא לא חש את הפרנויה (למשל ביומיים האחרונים) הוא ממש בן אדם טוב ועדין אך אני לא יודעת מה לעשות. רציתי לשאול מה דעתך לגבי העניין והאם אתה יכול להמליץ לי על פסיכאטרים שאולי מגיעים הביתה (אם יש מישהו דובר צרפתית אז עדיף). תודה רבה
את יכולה לפנות אלי ואל אחרים דרך האתר. בהצלחה