טריגר שיטתי שמוביל לדכדוך

שלום, שמי כפיר, אני כבן ארבעים, נשוי ואב לשניים. מזה שנים, כתוצאה מטריגר שאני בדרך כלל לא מזהה בזמן אמת, וגם לרוב לא כל כך מזהה גם בדיעבד (אמירה של מישהו, משהו שקראתי, שמעתי, פירשתי באופן שלילי, אבל זה תמיד נותר עמום), קורה לי שאני נכנס ל-MODE של דכדוך עמוק. זה יכול לקרות תוך דקה שתיים, לפעמים אני מזהה מיד כשזה קורה לי ולפעמים לוקח לי זמן לזהות שאני במצב הזה. אני מרגיש מיואש, כאב מציק (לפעמים עמום ולעיתים חד) ממלא את זרועותיי, וכל האנרגיה שלי מתרוקנת ממני לחלוטין. אם אפשרי, אני נשכב על הספה ופשוט בוהה, ומנסה לא להילחם בתחושה הזו, והיא תמיד חולפת בסוף. לפעמים זה לוקח עשרים דקות, לפעמים שעה, לפעמים קצת יותר. זה קורה לי בערך פעמיים בשבוע, לפעמים יותר, לפעמים פחות. וזה מאד מציק לי, במיוחד כאשר אני נמצא בסיטואציה חברתית כלשהי עם עוד בני אדם, כשאז זה קשה יותר לתת לזה לחלוף, כי אני מחוייב לתפקד. וזה גם קשה, כי אני צריך להסביר מה קורה לי, וזה מביך ולא נעים. אני לא יודע להצביע על גורם ספציפי. לפעמים זה עלבון. לפעמים זה תיעוד קשה של אירוע כלשהו שצפיתי בו או קראתי עליו או שמעתי עליו. לרוב זה נטול פרופורציה, וזה אף פעם לא מרגיש לי מחובר לעוצמת או חשיבות הרגע הנתון. אני לא יודע איך להתמודד עם זה בצורה מוצלחת יותר, ובעיקר מציק לי שאני לא יודע למה זה קורה לי.

לאבחן אפשר רק עם בדיקה מתאימה. הסבל שלך מחייב בדיקה כזו! תרגיש טוב!