לטליה , תשובה לתשובתך

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=5&i=8921&t=8662 פה 1. לטעון כי היה עלי לבקש את מה שלא יכולתי לדעת [העברה תוך עקיפתי] איננה מעשית או הגיונית 2. ישנו הבדל גדול בין הפסיקה שהזכרת לבין שאלתי: בפסיקה עסקה במקרה שבו הרופא שולח את הפצינט לבדיקה - ובהתאם לתוצאות יקבע טיפול [ הבדיקה עצמה איננה טיפול] ע"כ מובן והכרחי שהרופא יקבל את תוצאות הבדיקה הרי ללא תוצאות אלו לא יוכל לקבוע הטיפול במקרה שלי , אני נגשתי למיון לא נשלחתי על ידי רופא המשפחה וע"כ אין זה מענינו הבדל נוסף הוא שבפסק הדיון ההתיחסות היא לרופא המטפל אשר הוא זה שמקבל את התשובה מיטותר לציין שאין בהכרח זהות בין הרופא המטפל לרופא המשפחה ולא כל דבר עובר דרך רופא המשפחה [בשבילנו הוא פקיד כאשר צריך חותמות לצרכים שונים , אין לנו כל הערכה אליו ואם וכאשר יש צורך ברופא ישנו רופא פרטי אליו אנו הולכים] ע"כ פסק הדין קבע את אשר קבע לגבי רופא מטפל אשר שולח לבדיקה ולא מתענין בתוצאתה - אמר בית המשפט איען סביר [ובצדק] מקרה זה הנו שונה לחלוטין ומסיבותנו אנו אין אנו מעונינים שיעבור אליו מידע שאין זה מענינו ואין הוא בטיפולו - האין זה הפרת פרטיותנו? ובניגוד לזכויות הפרט שלנו.

גילי, כל מה שאמרת הוא נכון, במידה מסויימת, אבל פסיקה כגון זו של בתי המשפט השונים מביאה את המערכת הרפואית לנהוג בצורות שעונות על דרישות בית המשפט במקרה אחד, ולא מתאימות בהכרח כל המטופלים. למשל, לשבת ולהסביר לפרטי פרטים את כל הסיכונים והסיכויים, ולהחתים על טופסי הסכמה על כל צעד ושעל - יש הרבה מטופלים שבעיניהם זה מוגזם, בירוקרטיה, ניירת ואפילו מפחיד מעצבן ומיותר. אבל מה לעשות שזו הפסיקה, או שכך מפרשים בהרחבה את הפסיקה? קוראים לזה רפואה מתגוננת, ויש לזה הרבה חסרונות, אבל זו תוצאה של שטיה משפטית מסויימת לפיה כדי לקבל פיצוי על נזק שנגרם בטיפול רפואי חייבים "לתלות" מישהו, להוכיח שמישהו אשם. אז פעם לא היו שולחים את המכתב ישר לרופא המטפל (ואתה יכול להגיד להם מי זה) ואז שילמו על זה ביוקר, והתחילו לשלוח תמיד. כשרופאים שואלים אותי אני אומרת להם - לא משנה מה תעשו, תמיד יהיה מישהו שיתלונן, ותמיד ימצאו על מה לתבוע. תסלח לי, אבל לא תמיד המערכת הרפואית יכולה להיות קשובה לכל פיפס. וגרך אגב, הרבה מאד אנשים שפונים למיון לבדם, ולא בהפנית רופא המשפחה, פונים אליו אחר כך כדי לרבל הפניה בדיעבד כדי שלא ישלמו את מלוא אגרת המיון. אם רופא המשפחה שלך הוא בעיניך רק פקיד שחותם על ניירות, אני מציעה שתחליף רופא (או קופת חולים) ויפה שעה אחת קודם.

כאמור אין הוא הרופא המטפל וע"כ תמהני שאת חוזרת על טענת הרופא המטפל ובאשר לדוגמא של ההסברים , כפי שאת מנחשת הנני מהתומכים ומי שמוצא זאת מיותר יכול להחליט לותר על כך - ההפך לא יכול להתקיים וזה ההבדל ואל יקל בעינך ההבדל, אנו הפצינטים הם אלו אשר צריכים לחיות בסוף עם תוצאות הטיפול וטעות גם אם תעשה בשוגג אנו אלו שצריכים לחיות עימה ולא הרופא וע"כ ישנה חשיבות להחלטה מודעת באשר לטיפול הנידרש הענין איננו לחפש ע,מ לתבוע אבל זכויות וצנעת הפרט צריכים להשמר רמדומני האפשרות למי שרוצה לחשוף אותם תמיד אפשרית - ההפך לא ע"כ אין הקבלה בין המקרים : מקרה אחד הפיך והשני איננו הפיך אשמח לתגובה עינינית ולא של הטפה [אני מניח שאינך מעונינת כי אטיך לך אז אנא נהגי כך גם כלפי אחרים]