ארצה לספר לכם מקרה אשר קרה לי היום ומבחינתי מהווה

שלום לכולם, אני רוצה כאן לשטוח את עיקרי התקלותי עם אחת מקופות החולים המרכזיות. אימי חולה במגוון מחלות אך העיקרית שבהן הינה מחלת הסוכרת, עקב מחלה זו אימי סובלת מכף רגל סוכרתית אשר יצרה ברגלה כיב שיוצרת אחת לחודש - חודש וחצי זיהום ברגלה שבעקבותו היא מאושפזת. (שנה שעברה עקב טיפול שגוי כרתו לאימי אצבע בכף רגלה) היום בשל הדלקות חדשה של האזור וחום גבוה הגעתי למרפאת האם שלנו לאחר קביעת תור מבלי שאף אחד לא עדכן כי מדובר ברופא מחליף. כאשר נכנסנו לרופאה מבלי להתקרב או לחלופין לגעת הרופאה החליטה כי מדובר בשושנה לאחר ניסיון להסביר את העבר הרפואי של אימי והטיפול בו מטפלים בה הרופאה טענה כי מדובר בשושנה וכי היא לא מוכנה לתת את הטיפול המדובר. לאחר תחינות שתכנס לבדוק את התיק הרפואי של אימי נעניתי כי היא לא יכולה להכנס להיסטוריה מכיוון שאין לה סיסמא. ניסיתי וקיויתי שהאחות תעזור לי (עליי לציין שגם פה דובר במחליפה) היא פטרה אותי בלי בכלל לראות את אימי כי כנראה מדובר בשושנה. בסוף פניתי למשרד (שגם שם היתה רק פקידה חדשה ולא אותה פקידה שמכירה אותנו) וביקשתי שתסדר לנו תור אצל הרופא הכירורג שמכיר את אימי עוד היום. לאחר שיחה עם המרפאה הפקידה אמרה לי כי הוא מקבל רק ביום שישי והיום הוא לא עובד ואם אני רוצה שאפנה לכירורג התורן שמקבל מקרים דחופים. ניסיתי להשיג את מוקדי השירות ומרבה הפלא אין שום לחצן במענה הקולי שמפנה לשירות / תלונות הציבור. לאחר שניסיתי את מזלי ופניתי למוקד זימון תורים הם העבירו אותי למוקד פניות ציבור שם ענתה לי נציגה וביקשתי לשוחח עם מנהל שאוכל לשטוח את טענותיי ושיהיה ביכולתו לסייע לי התשובה שקיבלתי היא שאין מנהלים (עכשיו באיזה מוקד אין מנהל) ברוב "טובה" נתנה לי את מספר הטלפון של פניות הציבור מחוז דן. והגעתי לנציגה סרקסטית שבתגובה לבקשתי למנהל קיבלתי תשובה של "אם אני הקטנה לא יכולה לעזור לך תפני למנהל" וכאשר ביקשתי מספר טלפון ענתה לי "שאין לה ושאמצא בעצמי או שאעזר בה" בשל חוסר ברירה סיפרתי לה את אירועי היום ותוך כדי הגעתי למרפאת הכירורג התורן רק כדי לשמוע שכלל אין רופאים. עידכנתי אותה בזאת (כמובן לאחר שעדכנתי במצבה הבריאותי של אימי) וביקשתי לגשת למר"מ וכתשובה קיבלתי שהמר"מ פועל רק משעה 16:00. לאחר זאת ביקשתי ממנה הפנייה למיון או לפחות התחייבות כי כאשר הפנה לקבל הפנייה לא אקבל תשובה שלילית ותשובתה היתה כי היא איננה יכולה לעזור לי בזאת ושאכתוב פקס עם כל אירועי היום + שבשל כך שלא קיבלתי מענה פניתי למיון. כאשר הסברתי לה שהיום כאשר אדם פונה למיון על דעת עצמו באמצע היום ולא מאושפז הוא מחוייב ב - 600 ש"ח ואינני מוכנה לשלם זאת מכיוון שיש להם מחדל ענתה לי כי אין מה לעשות. לבסוף ניצלתי רק בזכות האיכפתיות של האחים והאחיות באותה מרפאה שהייתי בה אשר רק נתנו מבט ברגלה של אימי וישר הפנו אותה לחדר מיון. היכן המקצועיות של האנשים האמורים לטפל בנו וביקרים לנו? האם יתכן כי אדם הסובל ממחלה כל שהיא יטורטר במשך 3 שעות ממרפאה למרפאה ללא כל מענה, התייחסות או בדיקה מקצועית? אני הולכת לפנות למנהלה של אותה מרפאה אך אשמח לדעת האם גם אתם ניתקלתם בתמודדויות שכאלו?

חשוב שתגשו מהר ככל האפשר למומחה לטיפול בפצעים, אני מניסיון ממליצה על דר' קוליקובסקי, וטפלו ברגל של אמא, כל יום דחייה הוא סכנה לכריתה של הרגל והתפשטות הזיהום. אחרי הטיפול תנהלי את הויכוח עם קופת החולים ...