פניה לטיפול רפואי

יש לי שאלה שלא בטוח מתאימה לפורום הזה, אבל לא מצאתי פורום יותר מתאים. אני לא כ"כ מבין את הכללים של פניה לטיפול רפואי, בקטע הבא. אם יש לי בעיה מסוימת ואני פונה ישר לחדר מיון, מחשש שזה משהו דחוף ואין זמן ללכת לרופא משפחה (בעיקר אם זה קורה בשעות שקופ"ח סגורה), אבל מתברר שהבעיה לא היתה דחופה, אז אני אשלם סכום מאוד גבוה של כסף על הטיפול. (אפילו יותר גרוע, גם אם מתברר שהבעיה כן היתה דחופה אבל לא דורשת אשפוז, גם אז אני משלם). לעומת זאת, אם אני סומך על הגורל, ונניח שזה קורה ביום שישי בערב, אז אני מחכה עד יום ראשון, הולך לרופא בקופ"ח, ואז מתברר שזה באמת היה משהו דחוף, ובגלל שלא פניתי ישר לחדר מיון, קרה לי משהו רע שאי-אפשר כבר לתקן, כלומר רציתי לחסוך כסף אבל שילמתי בבריאות. או שהרופא בכלל לא יזהה את הבעיה וישלח אותי לרופא מומחה (לא לחדר מיון), וזה כמובן עניין של להזמין תור, מה שיכול לקחת כמה שבועות ובתקופה הזאת הבעיה עלולה להחמיר. זה נראה קצת לא הגיוני, שחולה צריך להחליט לבד האם הבעיה שלי דחופה או לא, ואם הוא טועה אז הוא משלם או בבריאות או בהרבה מאוד כסף. ואני לא שואל את זה סתם, אלא באמת קרה לי מקרה כזה, ואני רוצה לדעת איך למנוע את זה בעציד. אולי אני לא מבין משהו נכון, האם תוכלו להסביר לי את זה?

אתה מבין את זה די נכון, ברמה פשטנית. המטרה של הכללים הללו הם שאנשים לא יפנו לחדר מיון כל פעם שכואב להם הראש. בהחלט אפשר להתווכח על מידת ההגינות וההגיון שלהם, אבל בינתיים אלו הכללים, והם קבועים באופן די מפורט ומפורש בתוספת לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: אלו פטורים מכל תשלום לחדר מיון: * מבוטח שפנה לחדר מיון עם מכתב רפואי ו/או עם טופס 17, ולא אושפז. * מבוטח שאושפז גם אם לא היה בידו מכתב רפואי ו/או טופס 17. * נפגע עבודה, שבידו אישור ממעבידו (טופס בל/50), על פגיעה בעבודה. * נפגע תאונת דרכים, שימציא אישור מן המשטרה על התאונה. * תלמיד, שנפגע בבית הספר, או בטיול של בית הספר ("תאונת בית הספר"), ובידו אישור מבית הספר. בנוסף - אלה חייבים באגרת מיון בלבד: 1. כל שבר חדש. 2. פריקה חריפה של כתף או מרפק. 3. פציעה הדורשת איחוי ע"י תפירה או אמצעי איחוי חלופי. 4. שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה. 5. חדירת גוף זר לעין. 6. טיפול במחלות סרטן. 7. טיפול במחלת המופיליה. 8. טיפול במחלת סיסטיק פיברוסיס (.C.F) 9. אשה שנתקפה בצירי לידה. 10. מי שפונה לבי"ח ע"י אמבולנס מד"א, מהרחוב או ממקום צבורי אחר עקב ארוע פתאומי. 11. תינוקות עד גיל חודשיים הפונים עקב הופעה פתאומית של חום גבוה (מעל 5.83'.C) 12. חולי דיאליזה. * הפונה לחדר מיון בין השעות 00:06 - 00:01 למעט מי שחלים עליו הסעיפים 1-12 דלעי. * במקרים בהם התברר בדיעבד כי ההפניה היתה מוצדקת מבחינה רפואית. ולדעתי דוקא הסעיף האחרון עשוי לעזור לך - אם הרופא שלך מסכים בדיעבד שהיתה הצדקה לפנות למיון, וכותב על זה מכתב לקופת החולים, הם אמורים לחייב אותך רק באגרת מיון, שזה אמנם לא אגורות, אבל בטח פחות מחשבון מיון מלא... לידיעתך.

קודם כל, תודה על התשובה. אגב, מה ההבדל בין "אגרת מיון" ל"חשבון מיון" מלא? מדובר בעשרות שקלים או מאות (או יותר)? הבעיה היא שכל המקרים שציינת (ולא רק הסעיף האחרון) הם "בדיעבד" מבחינת החולה. למשל, יש פטור במקרה של אשפוז, אבל החולה לא יכול לדעת מראש אם הוא יצטרך אשפוז או לא (אלא אם כן הוא בעצמו למד רפואה ויודע מה בדיוק יש לו), וגם במקרה של שבר - הוא לא יכול להחליט לבד אם יש לו שבר או סתם קיבל מכה, ואותו דבר בכל שאר המקרים. האמת היא שהמקרה שקרה לי הוא עוד יותר גרוע. לא רק שאני לא הלכתי ישר לחדר מיון (מה שבדיעבד התברר כטעות גורלית), אלא גם הרופא בקופ"ח שפניתי אליו, בכלל טעה באבחנה ובמקום לתת לי הפניה לחדר מיון, שלח אותי הביתה עם תרופות, ורק למחרת כשהמצב החמיר, שוב פניתי אליו, ואז כבר שלח אותי לחדר מיון. אבל היה מאוחר מדי ועברתי ניתוח שתוצאותיו היו רעות ובלתי ניתנות לתיקון. כדי שיהיה ברור עד כמה זה נכון, אז אני אפרט: המחלה היתה "סיבוב של אשך", והניתוח היה "כריתת אשך". כך שהמחיר ששילמתי לא היה כסף. (אני כתבתי על המקרה הזה לפורום "רשלנות רפואית" באתר הזה לפני כמה זמן, וקיבלתי תשובה שבפירוש היתה פה רשלנות). אז זה שהיתה רשלנות מצד הרופא, זה עניין אחר. אבל עצם זה שבכלל פניתי אליו ולא הלכתי ישר לחדר מיון, היה בגלל אותם כללים מוזרים. גם אם הרופא הזה לא היה טועה, גם אז יכול להיות שהזמן שבזבזתי לנסיעות מהבית לקופ"ח ומשם לביה"ח, היה מספיק כדי שמה שקרה לי בסוף יקרה, כי זה מחלה שחייבים לטפל בה תוך שעות ספורות. כנראה שאין מה לעשות, יש יותר מדי חוקים מוזרים במדינה שלנו, וזה רק אחד מהם. לפחות עכשיו, אני אדע יותר טוב מה צריך לעשות אם מקרה כזה או אחר יחזור על עצמו.