מי "יטפל" במטפל ???

שלום, אני בת 39, בריאה, מתפקדת ועוסקת באחד מענפי הפסיכולוגיה. לפני כ-3 שנים עברתי לראשונה בחיי התקף חרדה, בעקבות פציעה (מתאונה) שהחמירה. מאחר ש"נחרדתי מהחרדה", פחדתי ש"אולי אני עומדת להשתגע", ומתוך רצון שלא להיחשף בפני פסיכולוגים, שעם רבים אני עובדת, בחרתי - בלית ברירה - לפנות לפסיכיאטרית פרטית. כבר בפגישה הראשונה הסברתי לה שמטרת בואי היא לקבל "אישור" שאני נורמאלית, ולשלול האפשרות שמתפתחת מחלת נפש. הסברתי לה שעל אף עיסוקי יש לי עמדות שליליות כלפי טיפולים פסיכיאטריים ותרופתיים. הפסיכיאטרית קבעה שאני 'נורמאלית', איני חולת נפש, איני זקוקה לטיפול תרופתי, אך יש מקום לטיפול פסיכולוגי. היא הציעה לי להישאר בטיפול בשיחות אצלה, כי היא גם פסיכותריסטית. מאחר ששילמתי לה סכום כסף נכבד, עשיתי שיקול כלכלי, וחשבתי שעדיף לסיים את הטיפול אצלה, מאשר להתחילו מחדש אצל פסיכולוגית חדשה. הטיפול עלה על שרטון. הוא נמשך שנה וחצי "ברוטו" (שלוש פעמיים לקחתי "פסקי זמן" של חודשיים ממנה). כמו כן, נתקלתי בהתנהגויות שלעניות דעתי, אין סיבה שאתקל בהן במסגרת טיפולית (הרמות קול, כרטיסיות אישיות של מטופלים גלויות לעין, החלטה כי עלינו להיפגש פעמיים בשבוע ואח"כ חזרה בה כי ראתה שזה מזיק לי, חוסר רצון בולט לומר לי מהי האבחנה המקצועית לגביי, איסור לפנות אליה בשמה הפרטי ועוד). אני מרגישה, וגם המטפלת, שהטיפול "גוסס" וחסר תוחלת, ואיננו מתאימות לעבוד זו עם זו. אני רוצה מאוד מטפלת אחרת, אלא שעד כה העברתי לידי הפסיכיאטרית את כל חסכונותיי (כ-35,000 ש"ח), ואין לי אפשרות לממן טיפול זה. כאמור, הטיפול לא הצליח בגלל שתינו, ואיני מבינה מדוע רק אני צריכה לשאת במחיר הכבד. הפסיכיאטרית אינה מוכנה להחזיר לי אף לא שקל אחד, אך אין לה כל התנגדות שאפנה למטפל אחר! שאלותיי: 1. האם מטופל יכול לתבוע (תביעת נזיקין) בבית משפט את המטפל על טיפול לא יעיל/ טיפול שכשל ? (ברצוני לקבל בחזרה רק 50% ממחיר הטיפול בלבד (מה שנקרא "חצי-חצי", אין לי כל כוונה לבקש את כולו או פיצויים) 2. בהתחשב בכך שאיני חולת נפש ואיני זקוקה כלל לטיפול פסיכיאטרי - האם עובדות אלו עשויות לפעול ל"טובתי" אם העניין יידון בבית-משפט ? 3. האם ידועים לך פסקי-דין או תקדימים בנושא זה. אודה לך אם תוכל לכוון אותי אליהם (יש לי גישה לפס"דים). תודה רבה רבה לך.

האם הפסיכותרפיסטית נתנה לך הבטחה כלשהי לתוצאות? להוציא שרלטנים עם תעודות, אתפלא אם קיים איש מקצוע במקצועות הרפואיים והפרה-רפואיים המבטיח תוצאות של טיפול. כשלון טיפולי יכול להתרחש (ומתרחש לעיתים מזומנות) גם בידי מטפלים סבירים ונבונים ומיומנים המשקיעים את מיטב מרצם בטיפול. לצערינו, להבדיל מכמה מקצועות אחרים, הכשלון הטיפול אינו מעיד בהכרח על כשל אצל המטפל. מעבר לכך, אתפלא אם ב"חוזה הטיפולי" שלכן התחייבת לשלם למטפלת עבור תוצאות של טיפול. סביר יותר שהתשלום ניתן עבור טרחתה, זמנה, מיומנותה וכו' אם היית טוענת למשל ששילמת לה עבור שעות טיפול שלא קיבלת הסיפור היה שונה. מצד שני, את מספרת שהנזק הנפשי נגרם לך כתוצאה מתאונה. יתכן שתוכלי לקבל פיצוי על נזקיך ממי שגרם לך את התאונה, או מן המבטח את האירוע התאונתי. לדעתי, זהו ערוץ פעולה פורה הרבה יותר. ולבסוף... למה 50% החזר? למה לא 90%? או 25.3%? מה בדיוק את רוצה לחלק "חצי בחצי"?

פרט לכך, כדי לקבל ממנה החזר כלשהו או פיצוי כלשהו תצטרכי להוכיח שנגרם לך נזק עקב רשלנות מקצועית שלה. בין היתר זה כרוך בללכת לפסיכיאטר אחר שיבדוק אותך ואת ההסטוריה שלך ויתן חוות דעת לבית המשפט. מכל מה שאת מתארת לא ברור בכלל שהפסיכיאטרית התרשלה בטיפול, גם אם יש מקומות בהם לדעתך היא היתה לא מאד מקצועית, לטעמך. דבר נוסף - את, כפסיכולוגית במקצועך, תחשבי כ"בת סמכא" יותר מאדם פשוט, לדעת בשלב מוקדם הרבה יותר שהטיפול כושל, רשלני או סתם תקוע. אם לא ראית זאת - אולי יותר סביר שלא היתה רשלנות? ואם ראית זאת - מדוע לא עזבת לפני שנגמרו לך החסכונות? ולעניין החלפת מטפל - בודאי שאין לה התנגדות שתחליפי מטפל. זו בחירתך הגמורה ואסור לה להתנגד לכך או להערים קשיים בדרך לכך. זה עדיין לא אומר שהיא התרשלה, נכשלה, או מודה באחריות כלשהי לנזק שאת טוענת שנגרם לך.