בשביל מה חיים?

מישהו יכול לנסות להגיד לי למה אנו חיים ?????

עדנה, שלום לך, אני יוצא מנקודת הנחה כי כתבת את שאלתך ברצינות, אם כי שאלה זו אינה משפטית או חוקית, אלא קשורה יותר לתחום הפילוסופיה והמוסר. בשאלתך, שנראית לכאורה פרובקטיבית, טמונות אחת הדילמות האנושיות הגדולות ביותר והיא שאלת משמעות החיים. כל הדתות הגדולות, הן במערב - קרי היהדות, הנצרות והאיסלם, והן התורות הרוחניות של המזרח, יוצאות מנקודת הנחה שיש אלוהים כי אחרת קיומו של האדם הופך להיות אבסורדי ושאלתך הופכת רלוונטית מאי פעם. יחד עם זאת אנסה לענות לשאלתך ממקום אחר מעט. בתכנית מאוד מעניינת שראיתי בערוץ שמונה (ערוץ המדע בכבלים) על חוויות שלאחר המוות, כלומר אלה ש-"מתו" מוות קליני וראו אור גדול ומנהרה וכל זה, חזרו רבים מהמשתתפים על מאפיינים דומים המשותפים לחוויותיהם של כל אלו שעברו חוויה מסוג זה. היא סיפרו שהם פגשו יישות, לפעמים אדם מוכר או דמות דתית (ישו, מוחמד, בודהא וכו') לפעמים רק אור גדול - ואתה יישות סקרה איתם את חייהם עלי אדמות. הסקירה, כך מספרים אלו ש-"חזרו" משם, נעשית ללא שיפוט, כעס או שליליות, והיישות סוקרת את חייו של הנפטר או הנפטרת לפי שלושה מאפיינים - וכאן אני מגיע לשאלתך, עדנה. על פי אותה תכנית בערוץ שמונה, שלושת המאפיינים הם: אהבה, מימוש העצמי ומה נתת לעולם. היות ואין משמעות אוניברסלית אחת לחיים, כלומר אין משמעות אחת ש-"תדבר" אל כולם, אנחנו יוצרים בעצמנו את המשמעות עבורה אנו חיים. אנו מוצאים אהבה, שהיא על פי המיסטיקה והדתות הגדולות "חזות הכל" ומה ש-"מחבר בין כל החלקיקים ביקום", ובאהבה אנחנו נותנים מעצמנו ומקבלים את האחר. המימוש העצמי, קרי הגשמת הייעוד, היא נקודה סבוכה מעט יותר להבהרה. באופן כוללני מאוד, תוך שימוש לצערי ב-"סיסמאות" רוחניות, הגשמת הייעוד ומימוש העצמי נעשים באמצעות הרגשות. את או אתה מרגישים מה טוב לנו, מה עושה לנו הרגשה טובה ומה אנחנו נהנים ואוהבים לעשות. ההתמקדות בעשייה שאנו אוהבים לעשות ונהנים ממנה - גורמת לפעולה להפוך לאישית - היא עושה לנו טוב באופן אישי. כשמשהו עושה לנו מאוד טוב הוא נהיה חשוב עבורנו - הוא הופך להיות בעל משמעות. (בדיוק אגב כמו עם דברים רעים שנותנים לנו הרגשה רעה ולכן המשמעות שהם נותנים לחיינו היא שלילית) הדרך להגשמת הייעוד או המימוש העצמי היא אם כך התמקדות במה עושה לנו באופן אישי הרגשה טובה. אולם למרת שזה נשמע קל, מדובר במסע פנימי אל תוך מה שאנחנו מרגישים באמת ומה אנחנו רוצים באמת ומה באמת עושה לנו טוב. המסע הפנימי אל תוך מה שאנחנו מרגישים נקרא לפעמים בסלנג "מודעות עצמית" והמשמעות היא להיות מודעים למה שאנחנו מרגישים בזמן שאנחנו עושים דברים, ולא רק לחשוב עליהם. המאפיין השלישי הוא מה נתת לעולם. זהו מאפיין הבודק עד כמה את כבן אדם נתת מעצמך לאחרים. הסיבה על פי המיסטיקה לפרמטר הזה דווקא, נעוצה באמונה הרוחנית שנתינה אמיתית לאחר או לאחרים נותנת לך סיפוק אמיתי ו-"אנרגיה" רוחנית" בחזרה. זו הסיבה שנתינה ומצוות הצדקה חשובים כ"כ בכל הדתות. יש לזה גם סיבה מיסטית עמוקה, אבל אין זה הזמן והמקום לפרטם. יורשה לי להזכיר בנקודה זו אמרה חכמה שקראתי באיזשהוא ספר: "חלומותיך אינם צריכים להיות גדולים, מספיק שהם שלך" בנקודה זו עדנה, עלייך לשאול את עצמך מה את אוהבת ומה עושה לך טוב. כדי להתמקד בצורה טובה יותר, אני ממליץ להתמקד במה היית רוצה ברגע זה, מה היה עושה לך טוב ברגע זה ומה את אוהבת ברגע זה. ההתמקדות ברגע זה עוזרת לנו להימנע מהתיסכול של לחשוב מה עושה לנו טוב "בחיים" באופן כללי וחוסר היכולת שלנו לדעת מה יהיה בעתיד. אם תעשי מה שטוב לך, וכדי לדעת מה עושה לך טוב את צריכה להתמקד ברגשותייך שלך, יהיו לך חיים טובים ומהם תצמח המשמעות. המשמעות אינה עומדת בזכות עצמה אלא נובעת מתוך משהו שעושה לנו טוב (או רע במקביל). חשוב לזכור כי אחרים אינם יכולים לדעת מה טוב לך, וזאת משום שהם אינם יודעים איך את באמת מרגישה - רק את יודעת. אז תעשי רק מה שטוב לך ותמצאי משמעות. גשם

לעדנה, הם פשוט יפים. עדי

את צריכה קצת אופטימיות נכון שפותחים עיתון וקוראים את על כל הזועות מקבלים חלחלה אבל את צריכה להגיד תודה שאת מהאחוז הקטן שאינו חולה וסובל התעללועיות ומכות וכו ולצאת להגשים את עצמך בכל תחום .

פרופסור לייבוביץ המנוח הירבה לעסוק בחייו בשאלות של למה, מדוע, תכלית וסיבה.וכששאלו אותו רבים וטבים מן המגזר הדתי ומן המגזר החילוני לגבי מהות החיים ולמה עלינו לחיות אמר: "תכלית החיים הם החיים עצמם".