לעו"ד רוטשטיין - ניתוח ש...

לדעתי, אם חוות-דעת של רופא מגיעה ל-10,000 ש"ח, הרי היא "מסדרת" בכך גם את שכר הטרחה הראשוני עבור העו"ד. השאלה היא: האם בכל מקרה של רשלנות רפואית הניזוק צריך להמציא חו"ד רפואית, או שמא הצד הנתבע צריך להוכיח שהנזק שנגרם לניזוק אינו כתוצאה מהטיפול שניתן לניזוק או כתוצאה מחוסר/השהיית הטיפול הדרוש,? בברכה, "המנתחת"

אין כל קשר בין שכר טרחת המומחה הרפואי לשכר טרחת עוה"ד. הבהרתי לשואלת כי יהא עליה להוציא מכיסה סכום ניכר עוד טרם הפתיחה בהליכים בבית המשפט, גם אם הסכם שכר הטרחה בינה לבין עוה"ד שלה יהא באחוזים על פי ההצלחה בתיק. לגופו של עניין: על פי החוק, נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח את עצם הרשלנות בטיפול הרפואי, את עצם הנזק והיקפו ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק. במקרים של ניתוחים, מתהפך לרוב נטל ההוכחה מכוחו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין, ועל הנתבע החובה להוכיח, כי לא הוא גרם לנזק. יחד עם זאת, מדובר בהיפוך נטל ההוכחה בלבד, אשר נקבע "בסופו של יום" בפסק הדין, ולא כקביעה מקדמית המשליכה על הראיות אותן על הצדדים להביא. לפיכך, בכל מקרה יש צורך בחוות דעת רפואית שתתמוך בטענות התביעה. מה שנהוג לעשות הוא, לפנות קודם כל לבדיקה על ידי מומחה, אשר יחווה דעתו באופן ראשוני בדבר סיכויי התביעה (עלות בדיקה כזו הינה כמה מאות ש"ח בד"כ), ובמידה והמומחה סבור כי יש סיכוי לתביעה, לבקש ממנו חוות דעת לצרכי משפט. אם הוא סבור כי אין "קייס" הרי שרק כמה מאות ש"ח הלכו לאיבוד...