אתיקה של פסיכיאטרים
דיון מתוך פורום רפואה ומשפט
לפני כשנה יצאתי עם רופאת שיניים מאזור הדרום לאחר זמן קצר הסתבר לי שהיא סובלת מבעיות נפשיות -בעיקר דכאונות ומטופלת אצל פסיכיאטר פרטי. בפרק זמן זה של הדכאון תפקודה מכל הבחינות הוא אפסי-בהייה באוויר,שינה מרובה,דכדוך.ועוד. עקב מקצועה כפי שמצויין לעיל האם אין מתפקידו של רופאה האישי לדווח על כך לרשויות.
השאלה היא - האם הזמן שהיא בדכאון היא מטפלת במטופלים ואם כן - האם הדכאון שלה משפיע לרעה על איכות הטיפול. אם הבעיות הפסיכיאטריות שלה מסכנות את המטופלים - המטפל שלה צריך לדעתי לדווח למישהו (אפילו שזה לא כתוב בשום חוק במפורש), אבל אני לא בטוחה שדכדוך ודכאון הם בהכרח דברים שמסכנים את המטופלים שלה. אני מכירה כמה אנשים מדוכאים ומדוכדכים שהולכים לפסיכיאטר לטיפול ובכל זאת מבצעים את עבודתם (כשהם מבצעים אותה) בצורה מקצועית.
בהמשך לתשובתך הרי שברור שאינני רופא או משפטן אך אני יכול לציין את העובדות והרושם שמתקבל מנשוא שאלתי קרי זו שנמצאת במצב דכאון-כרוני ומטופלת באופן קבוע אצל פסיכיאטר בעת דכדוך ודכאון עמוק היא כן מטפלת בחולים , לעניות דעתי אין זה תפקידם של המטופלים לדווח או להתריע -יתרה מזאת לא ברור שהם מודעים לבעייה. שאלתי ב"רחל בתך הקטנה" מופנית רק כלפי הפסיכיאטר המטפל .האם חובתו המקצועית מוסרית לדווח על כך לרשויות במידה שנראה לו שבזמן מסוים -על פי הבנתו המקצועית גרידא-אסור על מטופליו לעסוק במקצועות שיש חשש שעקב מחלתם ייגרמו נזקי גוף כמו אצל רופאת השיניים או נהגים שאוחזים הגה בידיהם? איפוה עובר הקו שבין שמירת סודיות מקצועית לשמירת שלום הציבור? תודה
מנהל פורום רפואה ומשפט
