המתות חסד

שלום ברצוני לשאול בקשר להמתות- חסד 1.מהו החוק כיום בקשר להמתות- חסד ובאלו מקרים ניתן לקצר\ למנוע הארכת חיי אדם 2. מהי התפיסה האתית שביסוד חוק זה {באים קיימות מספר תפיסות אודה אם תוכלו לפרטם}

סהר שלום, אין היום בשיראל חוק בנוגע להמתות חסד, ואין החוק הישראלי מסדיר מצבים בהם ניתן לקצר/למנוע הארכת חיי אדם. החוק הרלוונטי היחידי הוא, אולי, חוק זכויות החולה, הקובע בעצם שכדי לתת טיפול רפאי חובה לקבל את הסכמתו של אדם, ומכאן שאדם, לכאורה, יכול לסרב לקבל טיפול גם אם פירוש הדבר שהוא עלול למות בגלל זה. הבעיה היא, שהחוק גם קובע מתי אפשר לכפות על אדם טיפול רפואי בניגוד לרצונו, והחוק גם לא מאפשר לאדם, באופן מסודר, לתת הוראות מראש שלא לטפל בו, למצב בו במועד הרלוונטי הוא יהיה חסר הכרה, או סובל מטשטוש עקב תרופות, או משיתוק, או כדומה מצבים בהם לא יוכל להביע את דעתו. מצד שני, ישנו חוזר של מנכ"ל משרד הבריאות, המנחה רופאים כיצד לפעול בטיפול בחולה הנוטה למות, מנחה אותם באילו מצבים ראוי לכבד את רצונו של אדם שלא יטפלו בו עוד, וגם מתי אין עוד טעם אף להציע טיפול, אם כי זה נתון לשיקול דעת רחב מאד. לגבי האסכולות - זו אולי שאלה לסמניריון באוניברסיטה, אך "בקליפת אגוז" - יש מי שסבורים כי חיי האדם מקודשים הם ואין לקצר אותם אפילו בשניה, ואילו במחיר יסורים כבדים למטופל, וכו'. מן הצד השני יש מי שחושבים, שחשיבות איכות החיים עולה על חשיבות עצם קיומם, ושיש חיים שאין טעם בהם, או שעדיף על פניהם המוות. הדוגלים באסכולה זו מוכנים להביא אף לקיצור אקטיבי של חיי אדם, לבקשתו המפורשת, אף אם הוא, למשל, בשלב התחלתי למדי של מחלהשאין ממנה מרפא וגורמת למוות תוך יסורים. (למשל ד"ר קיבורקיאן הידוע מארה"ב היושב כיום בכלא על ביצוע המתות כאלה על ידי הזרקת רעל). בין הגישות שלעיל יש מגוון רחב של גישות ביניים, השמות דגשים על נושאים שונים, כגון - מידת הייסורים, ריחוקו של המוות הצפוי, מידת יכולתו של האדם להחליט בשעה הרלוונטית, סוג הטיפולים שעל החולה לעבור, ועוד כהנה וכהנה. בישראל הוקמה ועדה ציבורית הבוחנת את הסדרת הנושא בחקיקה. דבר זה יקח זמן רב, גם בגלל שיקולים פוליטיים, דתיים ואחרים, ובגלל שנושא זה לחלוטין אינו מצוי בקונצנזוס חברתי רחב.