טליה - ספרי על הכנס

במידה והדברים לא חסויים. האם התמונה בישראל בתחום (יחסי מין מטפל-מטופל) שונה מן התמונה הקיימת בארה"ב? האם נעשו מחקרים בתחום?

הדברים שנאמרו בכנס ברובם לא היו חסויים, אבל גם לא חידשו מחקרים חדשים כל כך. הכנס היה מיועד לרופאים, פסיכולוגים, אחיות, עובדים פרא-רפואיים ומשפטנים, המשתתפים בועדות המשמעת של בעלי מקצועות רפואים ופרא-רפואיים. התמונה נשמעת די עגומה, אבל לא שונה בארץ מאשר בחו"ל. מסתבר שיחסי מין בין מטפל למטופל הוא דבר שקורה די הרבה, ובדרך כלל לא מתלוננים עליו בכלל. המקרים שכן מגיעים לידיעה הם בעיקר מקרים בהם המטופל/ת מאוכזבת מהקשר, או מישהו אחר בסביבה מחליט להתלונן (כגון - בעלה של מטופלת ה"בוגדת" בו עם הרופא/פסיכולוג שלה). ישנה עדיין מחלוקת רבה לגבי נושאים גבוליים בתחום זה כגון יחסים רומנטיים בין מטפל ומטופל, לאחר שנגמר הקשר הטיפולי - האם צריך "תקופת צינון", וכמה היא צרכיה להיות אסורה, או שזה אסור לחלוטין? אין תשובה חד משמעית. הר"י סבורים שצריך שנה. הפסיכיאטרים חושבים שהם צריכים יותר, בקליפורניה זה אסור לעולם ועד.... וכמובן - ישנה הסוגיה הקשה של מטפלים שמבצעים כלפי המטופלים שלהם עבירות מין של ממש - אונס, מעשה מגונה וכו'. לגבי זה כמובן שאין מחלוקת שזה אסור... המספרים היו די מדהימים. במחקרים שנעשו עלה שרופאים סבורים שכ 80% מהמטופלים שלהם קימו בעבר יחסי מיןם עם מטפל קודם (רופא, פסיכולוג וכו'). לעומת זאת, כמובן, רק כ 20% מהרופאים היו מוכנים להודות בשאלון אנונימי שהם עצמם קיימו בעבר יחסים עם מטופלים... עלתה גם הסוגיה המעניינת של נגיעות ומגע גופני ואף מיני כ"אסכולה" של טיפול פסיכולוגי לגיטימי, דבר שכמובן אינו מקובל כלל בארץ ופסיכולוגים כבר ישבו בגלל גישה זו בכלא. אם הוגשה תלונה במשטרה על עבירת מין - מערכת הדין המשמעתי בדרך כלל נותנת למערכת הפלילית לבדוק את המקרים קודם, ולאחר סיום ההליכים בוחנים את קיומה של עבירת משמעת (שיכולה כמובן להתקיים גם אם המטפל זוכה בדין הפלילי..). והיו עוד דברים. היה מעניין למדי, יש לומר.

הפסיכיאטר שהרצה, נתן נתונים שאין רגע מולי, על המאפיינים של מטופלים שמגיעים לקשר מיני עם מטפל. באופן מובהק אלה אנשים עם פתולוגיות מסויימות במיוחד, שמכניסות אותם למצבים מסוג זה.קיום קשר מנצל עם המטפל רק מקבע את הבעיה או מחמיר אותה, ולא עוזר למטופל, אלא ממש פוגע בו. ישנם מקרים בהם נגרם נזק נשי חמור ואף בלתי הפיך למטופלים הללו. מכאן, שבהחלט ניתן לומר שמטפל המנצל את חולשתו של מטופל בצורה כזו, לא רק עובר עבירה אתית של התנהגות שאינה הולמת, אלא בהחלט יתכן שגם פועל ברשלנות מקצועית. שווה מחשבה. (כמובן, ישנם מצבים שבהם הקשר הוא "סיפור הצלחה", חתונה וילדים וכל זה, אבל מישהו כבר הורשע בארה"ב בקיום יחסים ם מטופלת גם אחרי כשבע שנות נישואין איתה, כשהם החליטו להתגרש, והיא החליטה להתלונן נגדו...)

ראשית ודאי חל איסור מוחלט ליחסים כפויים מסוג זה שהם בבחינת אונס . באשר לניצול חולשתו של המטופל-לדעתי אין לאפשר זאת בשום מקרה ולא לקבל שום טיפול הסבור שיש בכך לסייע למטופל אפי' אם מחקרים כלשהם הוכיחו זאת, שכן רב יהיה הנזק מן התועלת . יכול להיות שצריך להיות מנגנון בקרה על המטפלים הכולל גם שאלון למטופל שימולא בביתו וזה יהווה כלי ביקורתי ומרתיע כלפי מטפלים סוטים .