נושא מורכב

שלום, עומדת בפני דילמה לא פשוטה ואני מעוניינת לשמוע את דעתך. לאחר שחרורי מהצבא פניתי לטיפול פסיכולוגי שכן הייתי שרויה בדיכאון, שנבע בין היתר מגילויי אלימות במשפחה כלפיי, הרגשתי שאני רוצה למות אבל לא ביטאתי רצונות אובדניים. הייתי בטיפול פסיכולוגי של קופ"ח כשנה ובנוסף התייעצתי עם פסיכיאטרית. אובחנו אצלי סימנים כפייתים דיכאוניים וחרדתיים. מעולם לא נאמרה לי מה הבחנתי. אני סובלת מחרדות, חרדה ספציפית ואו. סי. די שמוביל לעיתים לחוסר שליטה שיכול להתבטא באכילה כפייתית או תחושה של התמוטטות עצבים. לפני כ-שנה הייתי מעורבת בתאונת דרכים קשה שבה נפצעתי פיסית, וגם חוויתי טראומה קשה ואיבוד הכרה. חלקים מהתאונה איני זוכרת, אבל הרכב נמחץ לחלוטין , גם אני וגם הנהג האחר נמצאנו אשמים, הוא נהג במהירות גבוהה בהרבה מהמותר ואני" זחלתי" לתוך צומת. היום אני עומדת להגיש תביעה משפטית כנגד חברת הביטוח. לתאונה היו השלכות רבות, נפצעתי בפנים (חתך שנתפר) ומהבחינה הנפשית שקעתי בדיכאון לאחר מכן, מאז גיל הבגרות הייתי אובססיבית בנוגע למראה החיצוני שלי, ולא יכלתי לקבל את עצמי עם הצלקת שנותרה, זה פגע בדימוי העצמי שלי ובבטחון העצמי וגרם לי להרגיש מעוותת. החרדות שאפיינו אותי לפני כן הפכו לממשיות, לפני חלק מהתופעות שציינתי למעלה לא היו ואלה שכן היו חלשות מאות ולא מוגדרות. התאונה הפכה את החרדה לממשית ומאז אני 24 שעות ביממה בחרה מתמדית ובמצב של כוננות ודריכות, שכן החרדות לפי התפיסה שלי משקפות את המציאות המסוכנת. בין היתר חשבתי לתבוע את חברת הביטוח על נזק נפשי שנגרם לי בעקבות התאונה, אך בשיחה עם הפסיכולוגית הומלץ לי לשקול זאת לעומק. ע"פ הפסיכולוגית שלי כרוכים בכך סיכונים כגון איבוד רשיון נהיגה, כמו כן היא הבהירה לי שיתכן מאוד שאני לא אדע מה נאמר בנוגע אליי כלומר עם העו"ד שלי פונה לפסיכיאטרית שטיפלה בי לפני התאונה ובזמן היא יכולה להעביר לו סיכום "תחת אזהרה" שכן לי אסור לדעת מה כתוב שם, וגם לא מיידעים אותי שיש חומר "תחת אזהרה" . יש לציין שלאחר התאונה פניתי באופן פרטי לפסיכולוגית שמטפלת בי עד היום. בנוסף פניתי פעם אחת לפסיכיאטרית פרטית. ועוד פסיכולוג המטפל בגישה קוגנטיבית התנהגותית אך רק למס' קטן של פגישות. בשבועות שלפני התאונה, הייתי שרויה בדיכאון, שנאתי את עצמי והדבר נבע מסלידה מהמראה החיצוני שלי וחוסר יכולת לקבל את עצמי, באותו זמן גם הייתי בקשר לא בריא עם מישהו והרגשתי שאני לא מספיק יפה בשבילו.. ואז קרתה התאונה.. ולשאלותיי.. כרגע, עליי להחליט באם לתבוע בגין נזק נפשי, האם הסיכונים שציינתי אכן קיימים לפי דעתך? העו"ד שלי אומר שהפסיכולוגית שלי לא מבינה דבר בתחום המשפט ושהרשיון לנהיגה שלי לא נבחן מכיוון שאין קשר בין משפט אזרחי למשפט פלילי. איך אני יכולה לדעת לקראת מה אני הולכת שכל אחד אומר לי משהו אחר? אודה להתיחחסותך על מה שכתבתי. דלית

שלילת רשיון נהיגה על רקע בעיות בריאותיות (אם גופניות ואם נפשיות) איננה הליך פלילי. השאלה היא פשוטה, האם לדעת איש המקצוע המטפל בך אסור לך לנהוג? באם זה המצב, אזי חובה עליו לנהוג בצעדים המתבקשים כדי שלא תנהגי, בין אם את תובעת על נכות נפשית כתוצאה מתאונת הדרכים ובין אם לאו. לא מדובר בשלילת רשיון נהיגה לצמיתות, בכל עת שישתפר מצבך הנפשי תוכלי להיבדק ולשוב לנהוג באם מצבך הבריאותי מאפשר זאת. השאלה האחרת, האם לתבוע את חברת הביטוח לפצותך בעבור הנכות הנפשית? כאן יש לשאול ראשית האם לדעת איש המקצוע המטפל בך, חלק משמעותי מנכותך הנפשית נובעת ישירות מתאונת הדרכים. אם התשובה היא חיובית, אזי המומחה אשר ימונה בידי ביהמ"ש כדי לקבוע את נכותך הנפשית יפחית מאחוזי הנכות שיקבע לך את אותם אחוזי נכות השייכים למצב הקודם ותפוצי אך ורק עבור אותה נכות הנובעת מן התאונה. ממה שכתבת אני מבין שכבר היום אין לך גישה לכל המידע הרפואי אודותיך בנוגע למצבך הנפשי. אם כך, מדוע זה ישנה אם לא תקבלי גישה כזו בעת הבירור המשפטי?

שלום בי ג'י, אני מודה לך מאוד על תשובתך. הפסיכולוגית שלי אינה סבורה שיש לשלול את רשיוני אבל זה משקף את דעתה, לא ניתן לחזות דעות נוספות של גורמים שונים. מעבר לכך הטיפול חסוי ואי לכך היא לא אמורה לדווח עליי לגורמים שונים, אלא אם כן אני מסכנת את עצמי או את הסביבה ומדובר במקרים קיצוניים!! נכון, עד היום לא טרחתי לברר עם אנשי המקצוע שטיפלו בי מהי האבחנה כי זה היה ביני לבינם וחל חיסיון וסודיות. עכשיו, אם המידע עלול לשמש כנגדי וידונו בו אנשים זרים כגון עו"ד ודאי שאני רוצה לדעת מה נאמר עליי ולאן הרוח נושבת. אגב אנחנו לא דנים בפן הרגשי שאם זה מוצא חן בעיני או לא ואם זה צריך להשפיע עליי או לא, אלא מבחינה חוקית- משפטית האם יש הליך כזה של "תחת אזהרה" ? ציפיתי לתשובה תכליתית. האם כאשר מדובר בבעיות נפשיות ניתן למדוד את הנזק (באחוזים) ואם התאונה היוותה טריגר או החמירה תופעות קיימות כיצד ניתן להעריך את הנזק? אני לא רוצה שיעלו כל מיני טענות מגוחכות ופרטיי האישיים והאינטמיים ביותר ידונו בפני אנשים שונים. האם העו"ד זכאים לעיין בכל התיק הרפואי שלי שמצוי אצל הפסיכולוגית? מה לגבי נושאים שאינם רלוונטים ואישיים מאוד? תודה! נ.ב. ניתן בדרך כלשהי לתבוע על פן נפשי בסיסי של פגיעה בלי להיכנס להיסטוריה הרפואית או לחתום על "ויתור על סודיות"?