תאונה בבית הספר

בני בן ה-12 נדחף ע"י בן כיתתו בעת ההפסקה ונפל לתוך מגרש הנמצא כ-80 ס"מ מתחת למקום שבו עמד. ( יש לציין שתקנות הבניה בנושא זה קובעות שיש להציב מעקות בהפרשי גובה שכאלו , הדבר גם מגובה באמצעות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך). כתוצאה מהדחיפה בני נפל על פניו , שן קדמית אחת נתלשה לגמרי ואילו לשתי שיניים נוספות נגרם נזק בלתי הפיך. מיד לאחר האירוע הוזעקנו לבית הספר ע"מ לקחתו לטיפול וכששאלנו לאן נאמר לנו ע"י המנהלת לגשת לכל מרפאה שנחפוץ. לקחנו את בני למרפאה פרטית ושם ביצעו הכנסה של השן שנעקרה לגמרי ממקומה וקיבעו אותה לשיניים האחרות ע"מ לשמור מקום לשתל עם הגיעו לבגרות. לאחר מס' טיפולים נמסר לנו שעלינו לפנות למרפאת שורש שלמשרד החינוך קיים חוזה עימה. מיותר לציין את הסבל והטראומה שמלווים את בני מאז המקרה וחוו"ד הדעת שהתגבשה במסגרת הטיפולים מצביע על טיפולים כולל הרכבת והחלפת שתלים ואורך כל חייו של בני. בי"הס אינו רואה כל בעיה בדרך טיפולו וניסה לטייח את המקרה. אנו בכל מקרה ממשיכים בטיפול הפרטי עם המשמעויות הכספיות הקשורות בכך. שאלתי אליך: 1. האם יש מקום לתביעה ואם כן מתי? שכן מדובר בטיפול מתמשך (מאז המקרה עברו חמישה וחצי חודשים) . 2.לעיריה יש אחריות כלפי המבנה האם היא אמורה להיתבע במקביל 3.האם משרד החינוך יכול להתגונן בפני תביעה כספית בטענה שלא העברתי את בני לטיפול במרפאת שורש שבה הטיפול מכוסה על ידם עד גיל 18 שכן על פניו לא הופנתי לשם בתחילתה של דרך , ברור שהטיפולים יהיו לאורך כל חייו של בני , הרופא המטפל יצר אצל בני אמון דבר שהיה ועדין חשוב לאור הטראומה שעבר ( יש לציין שמאז המקרה בני אינו יכול לנגוס באמצעות שיניו הקדמיות , נמנע מלהשתתף בפעילויות ספורט וטיולים מתוך פחד לתאונה נוספת וכו') 4.אנא סלחי לי על אורך הפניה תודה רם

רם היקר .מבלי להיכנס לנושא האחריות של ביה"ס לתאונה שקרתה לבנך שם, עצתי לך היא להמשיך את המעקב במרפאת השיניים שעימה קיים הסכם לביטוח של משרד החינוך ובית הספר , תוך העברת הצילומים והעתק התיק של בנך מהרופא שטיפל בו לשם . הטיפול משתרע על פני שנים רבות כפי שאמרת וקשה בשלב זה להעריך את הנזק העתידי לשיניו של בנך . במשך זמן זה אמור בנך לעבור סדרה של ביקורות אחת לשבועיים +חודש וחצי+וחצי שנה -לאורך כל חייו ומרפאת שורש תלווה אותו בטיפול ובשיקום עד סוף הימים, כולל שתלים, כתרים , טיפולי שורש , מבנים , גשרים ואף תותבות . מוטב שהטיפול הנ"ל יהיה מרוכז במסגרת אחת כדי לא להקשות על הביטוח של בתי הספר ללוות את הטיפולים הללו בתשלום כל ימי חייה של החברה או חייו של משרד החינוך (אם יחליף ביטוח). זכור ! כמה שיהיו לכשלון כלשהו בטיפול יותר אבות , כך יהיה מצבו של בנך יותר מסובך אם יפול בין הכסאות של מרפאות שונות וביטוחים שונים . יחד עם זה - לא יזיק אם תקבלו מידי פעם חוות דעת מומחה זה או אחר לוודא שהטיפול בבנך נמצא בכיוון הנכון .

שלום רם, 1. האם התאונה ארעה בשעות בית הספר או אחה"צ? האם היה מורה בשטח? 2. על פניו, נראה שיש לך case, אך ע"מ להעריך את המצב לאשורו בהתבסס על כל המסמכולוגיה שברשותך, העדויות, חווה"ד וכו', עלייך להייועץ עם עו"ד פנים אל פנים. 3. מבחינת מועד הגשת התביעה, הרי לבנך תהא שמורה הזכות להגיש תביעה עד 7 שנים לאחר הגיעו לגיל 18, אך נדמה לי שלאור מצבו של בנך וההוצאות הרבות הכרוכות בטיפול, עדיף שלא לסחוב את התביעה על פני תקופה כה ארוכה, שכן גם בירור תביעה בבית משפט לוקח מספר שנים, לצערנו. המלצתי להיוועץ בעו"ד מומחה בתחום, שיפנה אותך לקבלת חוו"ד מומחה, אשר תסייע בגיבוש ההמלצות המשפטיות. 4. בהחלט ייתכן שאם המגרש הינו בבעלות העיריה, שלזו יש אחריות בנזק שנגרם לבינך. 5. על פניו, לא נראה לי שמשרד החינוך יכול להתחמק מאחריות לנזק רק משום שבנך לא מטופל במרפאה שלו. הנקודה היא, כפי שרמז עליה ד"ר גרינבאום היא שלכאורה ייתכן שמשרד החינוך עלול לטעון כי מצבו של בנך הוחמר בשל טיפול רשלני וכו' במרפאה בה הוא מטופל כיום. אך כל אלו הן ספקולציות כמובן.. בהצלחה, שלהבת