פניה לרופא על ידי קטין ללא ליווי הורים

רציתי לשאול האם ישנה חובה חוקית על נוכחות של אדם מבוגר (הורה או מלווה אחר) בבדיקה של ילד על ידי רופא. ואם כן מהי ההגדרה של ילד לצורך תשובה זו? כמו כן במידה ואין חובה כוזו, מה קורה אם ילד, קטין לצורך העניין, מגיע לרופא להבדק ולא מבצע אחר כך את הוראות הרופא, לדוגמא לא לוקח תרופה ונוצר סיבוך האם הרופא רשלן או שמא הורי הילד? בתודה מראש משה

תשובת הספר: הסכמה לבדיקה רפואית הינה פעול משפטית, ופעולה משפטית של קטין טעונה אישור נציגו (בדרך כלל הורה) - עד גיל 18. אבל - הצורך הוא בהסכמה של ההורה, ואין חובה דוקא שיהיה נוכח בבדיקה בעצמו, למרות שזה רצוי. מצד שני - יש דברים שילדים נוהגים לעשות בעצמם, והמחוקק מכיר בכך, באופן גמיש אך עמום, וכ עוד לא נגרם לילד נזק של ממש... רופאים טוענים שילדים מבוגרים יחסית (נגיד, 16 ומעלה? אולי 14?) נוהגים לבוא לבד לביקור במקרים פשוטם כמו התקררות ושפעת. עם זאת, רופא אחראי והדואג לילד וגם לעצמו, יודיע ישירות להורים אם החליט שעל הילד לקבל טיפול, שאי קבלתו עלולה לגרום לסיבוכים, או שקבלתו מצריכה מיומנות או השגחה, וכדומה. ישנן הנחיות בקופות החולים השונות ואולי גם ממשרד הבריאות, שלא לבצע בדיקה גופנית לקטין בלי נוכחות איש צוות נוסף ולגבי ילדים שטנים - בלי נוכחות ההורה או מישהו מטעמו של ההורה (נגיד, סבתא, או אח בוגר, או מטפלת, וכדומה).

לעניות דעתי - הייתי מהרהר בכמה סוגיות שהעילית פה. ראשון ראשון - קטין מגיע לבדיקת רופא ללא מבוגר. האם זכאים אנחנו להפלותו ולא לראות אותו אם הוא חולה? לכאורה - כן. בחוק זכויות החולה בסעיף 4 - איסור אפלייה - מפורטים נושאים שונים אשר בהם אסורה האפליה. אני מניח שהרשימה אינה סגורה - אבל בכל זאת גיל אינו נמצא שם ככה שבעיקרון אני יכול לקבל בחורה צעירה ובלונדינית ולא זקנה ומכוערת. לעומתזאתסעיף 15 מזכיר במפורש מתן טיפול רפואי חירום - לקי קטין. מכאן שמצב חירום - לא ניתן לטפל בקטין שלא על פי הנוהלים הכתובים כאן סעיף המחץ הוא כמובן סעיף 29 של שמירת דינים - שעל פיו אנו מצווים על כל הדינים הקיימים הקודמים - וזה תמיד הסעיף הכי קשה בעניין. קרוב לודאי שהסעיף הזה זורק אותנו - לחוק הכשרות והאפוטרופסות 1962 כמו גם לפקודת הרופאים 1976 פקודת בריאות העם 1940 ועוד כל מיני כאלה. בחוק המידע הגנטי - התשס,א - נאמר במפורש שאין לקחת בידקה מקטין מתחת לגיל 16 אם לא נעשתה הבקשה בנוכחות מבוגר האחראי על הקטין והבסכמתו ( סעיף 24) מה לגבי האחריות והרשלנות? ובכן אני מעריך שפה צריך ללכת על פי חובת הרופא - והעונש הקבוע בחוק באי מילוי החובה הזו - יענו - התנהגות בחוסר זהירות והרשלנות כתוצאה מכך - במידה ומתקיים הקשר הסיבתי. אישית - הייתי בודק גם את חובת ההורים בעניין הזה ורשלנותם - אם שלחו את הילד ככה לבד לרופא ללא השגחה או רק את אחיו המבוגר הקטין גם כן - או אף הבגיר - בלעדיהם. חובתם אחריותם - לא תמיד נבדקת על ידי הרשות השופטת - וחבל

תודה רבה לטליה ולד"ר לין על התשובות אני רופא המטפל מדי פעם גם בילדים ונדרשתי לסוגה זו לאחרונה, מסתבר שכאשר מנסים לרדת לעומקו של נושא שנראה על פניו מובן מאליו ובאנלי התמונה לא כל כך פשוטה. מה שאני מבין זה שכל עוד מדובר בקטין מבוגר יחסית אולי 12 אולי 14 אולי 16 ובמשהו בנאלי כמו התקררות ניתן לטפל לבד ללא הורה אולם בבעיות רציניות יותר או בגילאים קטנים יותר יש להפעיל שיקול דעת וזהירות. נשאלות שתי שאלות נוספות 1. האם לכבד בקשה של קטין לסודיות רפואית בפני הוריו? 2. מה קורה אם ילד בן 14 לדוגמא (שלטפל בו לבד זה בסדר) מביא למרפאה לטיפול אח קטן יותר לדוגמא תינוק או ילד בן 4? אודה על התייחסותכם גם לכך

סודיות של קטין מפני הוריו היא דבר מפוקפק למדי, ויכול להתקיים רק כל עוד ההורה לא בא לבקש מידע, כי אז יש לו כל הזכויות לקבל מידע על מי שהוא האפוטרופוס שלו. לפיכך, יותר טוב לא להבטיח לקטין הבטחות שלא תוכל לקיים. זה לא חל, כמובן, על מקומות שנקבע בהם בחוק באופן מפורש שניתן שלא לידע את ההורה, כגון בנושא הפסקת הריון, ובנושא איידס. לגבי ילד גדול שמביא לטיפול ילד קטן מאד - גם זו בעיה קשה. אני חושבת באופן אישי, שגם אם אנחנו מאפשרים לקטין בן 15 לקחת אחריות על עצמו במקרים מסויימים פשוטים, אין מקום לאפשר לו לקחת אחריות על הבריאות של ילד אחר, ויש לודא עם ההורים שהוא פועל על דעתם ובידיעתם. כפי שאמרתי - לפעמים מפסיקה שיחת טלפון וקבלת הסכמה מההורה, ואין חובה שיהיו נוכחים באופן אישי. לגבי השאלות שהעלית, ד"ר לין, אני יכולה לכתוב על הנושא הזה דוקטורט (במסלול הישיר...) ובהחלט לא ניתן למצות את הנושא המורכב הזה בהודעה בפורום באינטרנט. לרופאים שמתעניינים בנושא - אני יודעת שנכתב לא מעט על הנושא בעיתון "הרפואה" וב"מכתב לחבר", ויש על כך ערימות של מאמרים ודיונים וימי עיון (לא מזמן היה בחיפה בפקולטה למשפטים, שלצערי החמצתי), ועד שהמחוקק לא יאמר את דברו המפורש אנחנו חיים בערפל מסויים, אבל גם לו יש יתרונות מדי פעם.