בדיקת דם ל- HIV

טליה שלום, שאלה לי אליך בנושא בדיקת דם ל- HIV , זכותו של המטופל לסרב לבדיקה כזו ו/או לדווח עליה (ע"פ חוק זכויות החולה?) מול זכותו של הרופא לכפות עליו את ביצועה ו/או את הדיווח עליה (ע"פ חוק בריאות העם?). ספציפית, ברצוני להתייחס לחולים ההיפוטתיים הבאים: א. חולה שבדמו התגלה הנגיף והוא מסרב לגלות זאת לבת (או בן) זוגו החוקי(ת). ב. חולה עם גורמי סיכון למחלה זו שרופא שטיפל בו נדקר ממחט בעת לקיחת דם ממנו. ג. אדם שאנס אשה, והיא חרדה שמא היא נדבקה כתוצאה מכך. מהכרותי הקרובה עם הנושא, קשה לי להאמין כי יש בארץ חקיקה בנושא ספציפי זה (כמו למשל במדינות רבות בארה"ב), אך אולי ידוע לך על פסיקה כלשהי (או השלכות של חקיקה או פסיקה בנושאים קרובים- למשל עגבת) שממנה ניתן להשליך על מצבים היפוטיים אלו. בתודה אפי

יש להבחין בין שאלת כפיית ביצוע הבדיקה לבין הדיווח על תוצאותיה. חובת דיווח על התוצאות קיימת, אבל כמובן שהיא לא מיושמת במלואה במקומות בהם מציעים בדיקו אנונימיות... לגבי מצב א' - יותר קל - ישנן הוראות למנהלי מרכזי איידס ורופאים מחוזיים של משרד הבריאות כיצד ומתי ולמי מותר לגלות על נשאות HIV של נשא "סרבן". זה נובע מכוח סמכות לפי פקודת בריאות העם. נכון שלא תמיד זה נעשה ביסודיות הראויה ונכון גם שיש הטוענים שחובה כיום להוועץ בועדת אתיקה לפי חוק זכויות החולה, אבל עדיין - הסמכות החוקית קיימת. לגבי מצבים ב' ו ג' - אני סבורה שרצוי לטפל בבעיה מן הצד השני - שהנדקר/הנאנס/ת יקבלו מיד טיפול "מונע" (עד כמה שהוא יעיל) בכל מקרה של חשש להדבקה, כי במילא גם בדיקה כפויה של ה"חולה" לא בהכרח תוכיח כלום, בגלל "תקופת החלון" וכל זה, שנכונה גם למדביק וגם לנדבקים. ישנן הנחיות לגבי טיפול במקרים של חשש להדבקה באיידס (ושאר מחלות זיהומיות מידבקות) וגם הנחיות בנושא טיפול מונע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, שיצאו ממש עכשיו או יוצאו בקרוב ממשרד הבריאות. לעניין נאנסות - צריך לזכור שבמקרי אונס לרוב לא מוצאים את התוקף כל כך מהר כדי לבדוק אותו, בהסכמה או שלא בהסכמה... לגבי כפיית הבדיקה - הוראת החוק היחידה הספציפית לעניין זה לגבי איידס היא תקנה וצו שאף אחד לא מיישם הקובעת כי עוסקים בזנות חייבים להבדק אחת לששה חודשים.. זה לא מיושם כי זה פשוט לא מעשי. אם מדובר רק על בדיקה אם אותו אדם כבר נבדק בעבר ודווח עליו כנשא - זה יותר קל גם מבחינה משפטית וגם מבחינה ציבורית.

תודה על תשובתך המהירה. במקרה של נשא "סרבן" הייתי שמח לקבל ממך מהן ההוראות המדויקות שנמצאות אצל הרופאים המחוזיים ומי פירסם אותם. (וזו הזדמנות לעדכן אותך בפן המקצועי של הנשאות, במיוחד לגבי נאנס/ת ונדקר/ת: 1. לתת טיפול מונע (ב-3 תרופות אנטי-רטרוויראליות למשך חודש ) לאנשים אלו אינו דבר פשוט (או זול) והוא מלווה בתופעות לוואי קשות. 2. תקופת החלון, המתייחסת להופעת נוגדנים לנגיף לצורך איבחון אותו אנס, או חולה-נשא, כבר אינה רלוונטית בהקשר זה היות ויש היום כלים לביצוע בדיקות מהירות -תוך מספר שעות- לאיתור הנגיף עצמו).