הרכב ועדת בקרה ואיכות

בחוק זכויות החולה התשנ"ו, סעיף 22 א' 1 נקבע כי ועדת בקרה ואיכות היא ועדה "פנימית" של מוסד רפואי. המונח "פנימית" לא ברור לי- האם המחוקק התכוון שוועדה זו תוקם באופן פנימי על ידי מנהל המוסד אך יכול לכונן בה כל רופא או גורם אחר (לרבות עורך דין!), גם אם הם אינם עובדי המוסד? או שמא הכוונה שכחברי וועדה יכולים להיות רק רופאים ועובדים המועסקים באותו המוסד? (שזאת פרשנות הגיונית יותר מבחינה משפטית לאור סעיף ה' באותו החוק הקובע כי מסקנות אופרטיביות של וועדה זו הופכות לחלק מהרשומה הרפואית).

מאחר והחוק לא קובע דבר מפורש בעניין זה, הפרשנות של כל אחד טובה באותה מידה. נכון הוא שכוונת הסעיף היא לאפשר למוסד לנהל בקרת איכות פנימית, אבל דבר זה לא חייב להתבצע דוקא על ידי אנשים שהם עובדים של המוסד עצמו, ויש יתרונות מסויימים דוקא ל"עין חיצונית" במהלך הבקרה, לפעמים. כמובן - שכל חברי הועדה כפופים לאותם כללים של סודיות מוחלטת כמעט, בין אם הם עובדי המוסד הרפואי ובין אם לאו..

טליה- תודה על התשובה, אך אני עדיין מוטרד: נתאר לעצמנו מצב בו רופא חיצוני מגיע לוועדת ביקורת פנימית בה מתנהל דיון סוער על איכות הטיפול בחולה מסוים. ונתאר לעצמנו מצב בו החולה הזה מגיש כנגד בית החולים תביעת רשלנות ובוחר באותו רופא חיצוני להיות עד מומחה מטעם התביעה. גם אם הפרוטוקול של אותה וועדה ומסקנותיה הם חסויים (תת סעף ג' לחוק) הרי שבידי אותו רופא חיצוני עומד "מידע שבע"פ" שעשוי לשפר את סיכויי התביעה להצליח, וזה לא נראה מצב תקין. ודרך אגב- מה הכוונה בתשובתך במילים "סודיות מוחלטת כמעט"? באותו הקשר, אודה גם על פרוש תת סעיף ה' לחוק: אילו "עובדות" המתבררות במהלך דיון ישיבת האיכות הופכות לחלק מרשומת החולה (ולפיכך הן בהגדרתן אינן חסויות)?