למבינים במשפט רפואי

מה אני יכול לעשות עם הבעיה המוצגת להעיל כפי ששלחתי לשר הבריאות מבחינה משפטית???? לכבוד: שר הבריאות כנסת ישראל ירושלים הנדון: סמים ממכרים הנמכרים בבתי מרקחת תחת מרשם רופא 1. הנני סובל מחרדות מזה כ- 9 שנים, במשך תקופה די ארוכה הצלחתי לתפקד עם מגבלה זו ועבדתי במשרות רמות דרג ובמפעלים ממשלתיים. 2. במשך תקופה זו פניתי לא אחת לחדרי מיון ורופאים ובבדיקות רפואיות נמצאתי בריא ונשלחתי לביתי כאשר תחושות הגוף מבשרות רעה, כך עשיתי הלוך ושוב בכל מספר ימים שחשתי רע. 3. לאחר כארבע שנים הופנתי על ידי רופאת המשפחה לטיפול פסיכיאטרי ורק אז הובחנתי כסובל מחרדות והומלץ לי לקחת טיפול תרופתי. 4. בשלב זה איני מבין מדוע לקח 4 שנים עד להניה לפסיכיאטר כשלמעשה לפרק הזמן במחלות מסוג זה יש חשיבות עליונה ועיקרית שמשפיעה ישירות על סיכויי ההחלמה. 5. איני מבין עד כה מדוע הפסיכיאטר לא המליץ לי עד כה לפנות לטיפול פסיכולוגי שכן אנו עדים לכך שכדור אינו פותר את הבעיה אלא משכיח אותו לזמן מה ואת הבעיה ניתן לפתור בהצלחה רבה בשיחות עם פסיכולוג. 6. הטיפול הפסיכיאטרי – קיבלתי מרשמים רבים ושונים שגרמו לי לתחושות הרבה יותר גרועות מהמצב שבו הגעתי ובכל פעם שהתלוננתי על תחושות לוואי הוחלף לי הכדור כמו שפן ניסיונות. 7. מאז שנת 98 אני מטופל ע"י מכבי אצל פסיכיאטרית וממנה קיבלתי מרשם לתרופה בשם "טרנקסל", בהתחלה הובטח לי שאם תרופה זו אלך והבריא והמינון נע בין 5 –10 מ"ג, כחלוף מספר שבועות התחלתי להרגיש החמרה במצבי, שכן בכל כמה שעות עם חלוף השפעת התרופה בגוף קיבלתי תסמיני גמילה. 8. לשם כך פניתי לרופאה הפסיכיאטרית המטפלת והטיפול שקיבלתי היה להגביר את המינון, הפעם המינון עלה ל-30 מ"ג ביום. 9. כחלוף חודש שוב הופיעו התסמינים של גמילה בכל כמה שעות שתפוקת החומר לא השפיע על הגוף שהתרגל לתרופה זו, שוב פניתי לפסיכיאטרית והטיפול היה, כמובן, הגברת המינון ל-45 מ"ג ביום. 10. לאחר תקופה קצרה החרדות לא עברו ואף גברו וגרמו לי לתופעות לוואי שונות וביניהם אי יכולת לתפקד מינית. 11. בשלב זה הוחלט על ידי הרופאה לעבור לתרופה חדשה בשם "רמרון" ולהפסיק באיטיות עם ה"טרנקסל", בכל שלב של גמילה מהטרנקסל עברתי מדורי גיהינום שלא ניתנים לתיאור הכוללים: הקאות, שלשולים, חום וקור, טשטוש ראיה, חולשה פיזית ונפשית, אי יכולת לתפקד בכלל, עצבנות יתרה אפילו מרעש קטן וחרדות בעוצמה שלא הכרתי, אני לא יכולתי שלא להישבר ורק כאשר מעדתי לטרנקסל חשתי בטוב. 12. בפנייתי לרופאה הפסיכיאטרית הוחלט להגביר את מינון הרמרון מ- 30 מ"ג ביום ל- 60 מ"ג ביום ובנוסף להמשיך ליטול "טרנקסל" במינון של 45 מ"ג, זוהי בהחלט מערבולת שאין יוצאים ממנה ועכשיו אני מכור לטרנקסל ולרמרון(שהיה אמור להחליף את הטרנקסל) ואיני יכול לתפקד ללא כדורים אלו. 13. במאמרים וכתבי עת רבים מצאתי כי שימוש העולה על 3 שבועות בתפורות ממשפחת הבנזואפינים עלולה לגרום לחרדות כשלעצמם ולתלות שמצריכה גמילה ממושכת עד 8 חודשים, גמילה שללא ספק דומה בתחושותיה לגמילה מסמים קשים הנאסרים על פי חוק ומצד שני אורך הגמילה ארוך פי 8 מגמילה מסמים בלתי חוקיים. 14. היום רופאים רבים נותנים מרשמים ממשפחת הבנזואיפים ללא בדיקות תקופתיות ולתקופות ארוכות זמן ויוצרות תלות של המטופל בכדור ואני נמנה בינהם, אף על פי שרופאים מודעים בפירוש לתסמיני הגמילה של כדורים ממשפחה זו אינם מהססים לכתוב מרשמים רבים ולהמליץ למטופלים וידם רכה על המרשם. 15. לאורך תקופה זו ככל ששילוב הכדורים בגופי הלך וגדל כך יכולתי לצאת ולתפקד קטנה עד למצבי כעת שאיני עובד ומקבל קצבת נכות, רשימת הכדורים הנלווים הולכת ומתארכת כאשר רושמים לך מרשם של ויאגרה עבור התפקוד המיני, מרשם של מודל כנגד תסמיני הגמילה של הטרנקסל ומרשם כנגד תופעות הלוואי הכלליות כדור בשם דקינט, אני חושב שלסוס לא דוחפים כלכך הרבה כדורים, היכן עובר הגבול?? מתי יבינו שיש בעיה אמיתית?? 16. בשיחות, מפגשים ופורומים גיליתי שתופעה דומה עוברת על מכריי ואיננו מצליחים להיגמל מהכדור הזה בפרט ומכדורים המשתייכים למשפחת הבנזואפינים בכלל. 17. כיום אני ומכריי נמצאים במעגל ההתמכרות לתרופה אחר תרופה כאשר השפעתם על הגוף לא מועילה להפחתת החרדות(הבעיה עצמה) ולצערנו אין מקום מוכר על ידי משרד הבריאות שעשוי לעזור לנו בגמילה קשה זו שאין להפחית מערכה, אנו זקוקים לגמילה, אנו רוצים חיים ללא תופעות לוואי בנוסף לבעיית החרדה ואנו רוצים הסבר מדוע אין אכיפה ומעקב אחר פסיכיאטרים, מדוע מאשרים לסם זה ליהיות חוקי?, אין אתם יכולים לאמר כי מטופל בכדורים ממשפחת הבנזואפינים מסוגל לעבור גמילה זו בכוחות עצמו. 18. עובדה קשה נוספת היא, שבמשך תקופה של שישה שנים לפחות לא נשלחתי ע"י הקופה לביצוע בדיקות מקיפות ומשכנעים אותי שהמינון הינו סביר ולא בגדר התמכרות. 19. במחקר באוניברסיטת חיפה בנושא "דע את האויב שלך" המתייחס לנושא הסמים יש דגש ארוך בנושא תרופות ממשפחת הבנזואפינים ונאמר בפירוש כי ההתמכרות לבנזואפינים קשה בהרבה מהתמכרות להרואין ואלכוהול ושימוש ממושך פוגע בזיכרון, בריכוז, בתפקוד המיני ובתפקוד היומיומי, אני חש זאת על בשרי ואוחל אם יידרש לגייס משתמשים בכדורים אלו ממקומות שונים בארץ שיעידו על האמור לעיל. 20. אני סבור כי חברות התרופות מודעות לבעיה ומגלגלים מליוני דולרים בשנה על תרופות ממכרות שיש להם אישור חוקי ממשרד הבריאות, מבלי לשים את הדעת לבעיה האמיתית ולתוצאות ארוכות טווח. כיום, אני נשוי ואב לשני ילדים, איני מסוגל למרות כל התרופות לצאת מטר מביתי, מבלי לחוש סחרחורות ופחדים, אני חש כנרקומן שצריך בכל רגע לקחת כדור להירגע, ביקשתי מהרופאה הפסיכיאטרית שלי מקום טיפול הולם, אך ללא הועיל, אושפזתי ברמב"ם במחלקה הפתוחה אך נאמר לי כי איני מתאים לשם ושוחררתי לאחר מספר ימים, מה עליי לעשות?? כיצד מערכת הבריאות יכולה לעזור לי?? איני צריך אשפוז בבית חולים לחולי נפש, אך איני יכול גם שלא לקבל טיפול בכלל, כיצד מערכת הבריאות כושלת במתן תרופות ממכרות ומסוכנות?? מדוע אדם נרקוטי מכדור מקבל עוד ועוד כדורים ממכרים ממשפחת הבנזואפינים?? אני ורבים אחרים סבורים כי חיינו נהרסו בשל הסתמכות יתרה במערכת הבריאות וכי חובה לבוא עמה לדין, אך מחוסר מימון וחוסר יכולת לתפקד ולהציג עצמנו בכבוד אנו נאלצים לשתוק ולהתבוסס בדמנו, אך כמובן זה לא יהיה תחליף לרשלנות רפואית!! אני מבקש מכבוד השר הסבר למצב בו הרופאים הביאו אותי ועזרה בדרך חזרה לחיים נורמאליים, אחרת לא רחוק היום בו משפחתי תתנתק ממני וגם תמיכתם לא תהייה ברת השגה וירע את מצבי. אני מכיר אנשים ומשפחות רבות שנהרסו ורבים אחרים המשתמשים בתרופה זו ואינם מודעים לסוף המר, נושא זה חשוב לקהילה כולה ויכולה להציל רבים ממשברים נפשיים ומהתמכרות ובנוסף גורפת מהם כספים רבים מידיי שבוע לצריכת "הסמים החוקיים", כי חייהם תלויים בהם לכן אני חושב שיש להקים ועדת חקירה בנושא!!!! חייבים לתת את הדעת!!!! העתק: מנכ"ל מכבי שירותי בריאות – הקופה בא אני משתייך לתגובתכם, רונן משולם

הייתי מציעה שתחכה לראות מה יענה לך שר הבריאות או מישהו ממשרדו. אולי תחכים, ואולי הוא יעשה משהו בנדון (ואולי אני אופטימית מדי).