הפרעת קשב וריכוז

בני בן ארבע וחצי, למיטב הבנתי מקריאה נרחבת בתחום ומשיחות עם הגננות מהלך השנים , סובל מקשב וריכוז .אני ובעלי מבינים ומודעים שזה מי שהוא מסייעים לו למצוא עיסוקים בכל רגע נתון שומרים על שיגרה יציבה וקבועה , מבצעים הטרמה לפני סיטואציות מלחיצות כמו מפגש עם המון אנשים , מבהירים את ההתנהגות המצופה ועוד, מגבילים טלויזיה ל45 דקות ביום , אין מחשב בבית . יש לי מספר שאלות: א. עד כמה אני אמורה להבין את ההפרעה ומגבלותיה , כלומר האם אני לא אמורה לכעוס כשסתם מתחיל לרוץ אחרי אחיו בבית (לעיתים מאפשרת כי מודעת לעניין אבל כשזה חורג את הטעם הטוב או מבוצע בזמן לא מתאים אז לא מאפשרת) או כשבמעבר מהחדר משחקים לארוחת הערב עוצר באלף ואחד דברים בדרך עד שמגיע לשולחן למשמע הקריאה העשירית שלי שכבר נעשית בטון גבוה מן הסתם ? או כשממש עושה מיליון דברים אחרים חוץ מהלהגיע לצחצח שיניים או כשרוקד בכל גופו בזמן שעוזרת לו להתלבש? כלומר - האם לא נכון לכעוס עליו כשעושה כל אלו מאחר שאין לו שליטה על ההפרעה הנוירולוגית? אם כן - מה הפתרון - לעצור כל אלו איך? שאלה נוספת - לעיתים אני אומרת לו "תנסה להירגע" , "תתרכז", "אתה סתם קופץ מדבר לדבר , חבל" "תקשיב טו טוב שלא סתם תטעה , כי אתה יודע הכל, זה קלי קלות" ,"זהו עכשיו יושבים ולא קמים" ואני מדגישה - אני אומרת את זה בטון של הסבר ולא בטון של גוערת או נוזפת , אבל השאלה שלי היא האם שימוש במשפטים כאלו יכול לגרום לו להרגיש שהוא לא בסדר , שמשהו "דפוק" אצלו ? ושאלה נוספת - הכיצד יכול להיות שבהצגות הוא מרוכז מאוד ? שבמשחק חופשי הוא מרוכז מאוד ? שמצייר משך זמן ארוך ? ושאלה אחרונה - האם ייתכן שלהפרעת הקשב יש ימים או תקופות ? מכיוון שיש ימים ותקופות ממש של שבועות שהיא ממש כאילו "נעלמת" והוא פשוט רגוע , שלו ומתנהג למופת ממש!!!! תודה רבה מראש

שני יקרה, גם אני שמתי לב שעונים כאן בעיקר לשאלות לגבי תרופות. ישנם פורומים אחרים בהם השיחות ערות יותר... חשוב לי מאוד לציין שכיוון שאיני מכירה אותך או את בנך, המידע הוא אינפורמיבי בלבד ואינו תחליף להתייעצות עם ממוחה, אבל אנסה להעלות עבורך נקודות למחשבה: נשמע שאת ובעלך עושים הרבה, כדי "לתווך" לילדכם את העולם (כלומר: להסביר לו במילים מה קורה ומה הולך לקרות). אני בטוחה שזה מקל על ילדך ולא כל ההורים משכילים לעשות כך. אני ממליצה להבין היטב את ההפרעה ומגבלותיה, כי רק כך ניתן להגיב ולהתמודד איתה היטב. הפרעות קשב וריכוז הן קשת רחבה מאוד! כדי לעשות זאת, מומלץ לענות לעצמך על כמה שאלות חשובות: * בנכם בן 4 וחצי. האין זה טבעי שירוץ אחרי אחיו? שישתולל? שישחק? מעט מאוד מהפרעות הקשב והריכוז ניתנות לאבחון הולם בגיל זה, מלבד הפרעות בויסות החושי. ילד שרץ, משחק ומצליח להיכנס לעולמות דימיוניים הוא ילד בריא! * כיצד הפרעות הקשב והריכוז באות לידי ביטוי בגן? איך הגננות מתארות את ההתנהגות שלו? * האם קשים לו המעברים בין הסיטואציות השונות ולכן מתמהמה? * האם לא נעים לו לצחצח שיניים ו/או להתלבש? האם זו התחושה הגופנית של פעולות אלו? להפרעות קשב וריכוז, במיוחד להפרעות בויסות החושי (שמתאוריך, משתמע שיתכן וזו הבעיה), אכן יש ימים ותקופות. סף הרגישויות עלול להשתנות מהלחצים השונים בסביבה, ממצבים חברתיים, מהתפקוד הגופני הכללי ובעצם מכל חוויה שאנו עוברים בחיינו. נסי לשים לב אצלך, אפילו אם לך אין הפרעה בויסות החושי, כיצד במהלך תקופות שונות הרגישות שלך משתנה למגע, לצלילים, לטעמים, לריחות (בהיריון, בתקופת הוסת, סביב קשיים משפחתיים או אפילו כשיש לחץ בעבודה). אם הקושי הוא אכן בויסות החושי, ניתן לאזן אותו על ידי גריה חושית מתאימה בליווי של איש או אשת מקצוע. מקווה שהצלחתי לענות קצת ולמקד. בהצלחה! עדי תורג'מן, פסיכותרפיסטית גופנית מנחה ומלווה אימהות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז במודיעיו אידיה - להגשים איכות חיים 050-8537887