הפרעת קשב וריכוז

בני בן ארבע וחצי, למיטב הבנתי מקריאה נרחבת בתחום ומשיחות עם הגננות מהלך השנים , סובל מקשב וריכוז .אני ובעלי מבינים ומודעים שזה מי שהוא מסייעים לו למצוא עיסוקים בכל רגע נתון שומרים על שיגרה יציבה וקבועה , מבצעים הטרמה לפני סיטואציות מלחיצות כמו מפגש עם המון אנשים , מבהירים את ההתנהגות המצופה ועוד, מגבילים טלויזיה ל45 דקות ביום , אין מחשב בבית . יש לי מספר שאלות: א. עד כמה אני אמורה להבין את ההפרעה ומגבלותיה , כלומר האם אני לא אמורה לכעוס כשסתם מתחיל לרוץ אחרי אחיו בבית (לעיתים מאפשרת כי מודעת לעניין אבל כשזה חורג את הטעם הטוב או מבוצע בזמן לא מתאים אז לא מאפשרת) או כשבמעבר מהחדר משחקים לארוחת הערב עוצר באלף ואחד דברים בדרך עד שמגיע לשולחן למשמע הקריאה העשירית שלי שכבר נעשית בטון גבוה מן הסתם ? או כשממש עושה מיליון דברים אחרים חוץ מהלהגיע לצחצח שיניים או כשרוקד בכל גופו בזמן שעוזרת לו להתלבש? כלומר - האם לא נכון לכעוס עליו כשעושה כל אלו מאחר שאין לו שליטה על ההפרעה הנוירולוגית? אם כן - מה הפתרון - לעצור כל אלו איך? שאלה נוספת - לעיתים אני אומרת לו "תנסה להירגע" , "תתרכז", "אתה סתם קופץ מדבר לדבר , חבל" "תקשיב טו טוב שלא סתם תטעה , כי אתה יודע הכל, זה קלי קלות" ,"זהו עכשיו יושבים ולא קמים" ואני מדגישה - אני אומרת את זה בטון של הסבר ולא בטון של גוערת או נוזפת , אבל השאלה שלי היא האם שימוש במשפטים כאלו יכול לגרום לו להרגיש שהוא לא בסדר , שמשהו "דפוק" אצלו ? ושאלה נוספת - הכיצד יכול להיות שבהצגות הוא מרוכז מאוד ? שבמשחק חופשי הוא מרוכז מאוד ? שמצייר משך זמן ארוך ? ושאלה אחרונה - האם ייתכן שלהפרעת הקשב יש ימים או תקופות ? מכיוון שיש ימים ותקופות ממש של שבועות שהיא ממש כאילו "נעלמת" והוא פשוט רגוע , שלו ומתנהג למופת ממש!!!! תודה רבה מראש