אני עובדת בבית אבות

בבית האבות בו אני עובדת יש כ-200 חוסים,חלקם הגדול נזקק לאלטרוקסין בגלל תת פעילות הבלוטה. שמתי לב שלאחרונה שערותיהם נושרות,הם גם פיתחו אלרגיה ואדמומיות בעור,נשים בנות 80 ו-90 שמתלוננות על גלי חום כמו בגיל המעבר.בסך הכל הם סובלים מאד. לחלק מהחוסים אין בכלל בלוטה כי היא הוסרה בניתוח. כואב לי הלב לראות ואני לא יודעת איך לעזור.הרופא במקום טוען שזה שום דבר,האלטרוקסין בסדר גמור.אלה שנמצאו לא מאוזנים,הוא הוסיף להם מינון,אבל המסכנים האלה מאד סובלים וידיי כבולות. מה לדעתך אני אמורה לעשות?

נעמה שלום. הייתי מציעה שרופא מומחה (אנדוקרינולוג) יבדוק את המטופלים הסובלים וייעץ לגבי המשך הטיפול. בכל מקרה, גם בעקבות שינוי במינון וגם בעקבות החלפת התרופה, נדרשת סבלנות. יתכן ויעברו מס' חודשים עד להשגת איזון במטופלים. בהצלחה ורק בריאות לכולם.

הם לא הסתגלו לתרופה ולא למינון החדש. הם מאד מאד סובלים. נראה לי שמשהו מאד פגום בתרופה הזו. במקרה של הקשישים פה,זה גובל בהתעללות. הרופא הקבוע במתחם,מסרב להתיעץ עם גורם נוסף ומתעקש שהאלטרוקסין הוא כדור מצוין.

מה ששני נסתה לומר לך ,אין מה לעשות ,ידייך כבולות ולצערי גם בני ה- 80 וה- 90 סובלים ותאמיני לי כואב לי עליהם מפה , אין מה לעשות ,בקיצור !

מה אני שומע על תביעות יצוגיות ,ידיך כבולות ,אך אולי תשאלי אותו על כל הבלאגן סביב הכדור הזה!!!

הרופא מודע היטב לנזקי האלטרוקסין,אני עצמי הראתי לו שתי כתבות בעיתון...הוא ממשיך להתעקש שזה כדור טוב. הוא מעלה מינון ומעלה מינון ושוב מעלה מינון...וזה למרות שכמעט לכולם(פרט לשניים) אין בכלל יציאה מאיזון.