בעיה

היי אני בת 23 ויש לי בעיה כבר 3 שנים בערך, בצבא הלכתי פעם אחת לפסיכולוגית אזרחית כי אני ביקשתי והיא אמרה לי בצורה יפה שאני צריכה להיפגש עם פסיכיאטר. לא עשיתי את זה מכיוון שחשבתי שפתרתי את הבעיות שלי באופן עצמאי. לפני שנתיים הכרתי את חבר שלי יחסים נפלאים הכל טוב ויפה אבל כל ריב קטן אני בוכה, עכשיו כשהיחסים קצת פחות נפלאים ודברים רבים השתנו אני בוכה כל יום מכל דבר בעיקר על מחשבות מהעבר וזיכרונות. לא רוצה לראות חברים איו לי כוח לאף אחד חוץ מהחבר, אני סטודנטית לא כיף לי לחזור הביתה כי אני מרגישה שזה מיותר ושלא בא לי לראות אף אחד.אני לא אוכלת טוב או שאני אוכלת יותר מידי ומגזימה או שאני כמעט ולא אוכלת חשוב לציין כי כרגע אין לי בעיות משקל אבל אני מפחדת להגיע למצב כזה, אני לא ישנה טוב לוקח לי שעות להירדם וכשאני נרדמת אני אני מתעוררת פעם בשעה בערך,נמאס לי לבכות כל יום אני רוצה לחזור להיות אותה בחורה שהייתי לפני 3 שנים. בצבא קלקחתי אלטרולט ואח"כ קלוקס, הקלונקס מאוד עזר אבל הבנתי שממכר והפסקתי לקחת על דעת עצמי. תודה

"מחשבות וזכרונות מהעבר". מאיה, אינך בודדה, תמיד בשעות דכדוך וחולשה פנימית אנחנו נהיים נוסטלגיים ורגשיים. מאידך תחשבי כמה יפה זה שיש לך עדיין רגשות, ובודאי יבוא יום ותשתמשי בהם לטובה. [אולי כשתכתבי ספר?] מחזיק לך אצבעות