דכאון וחרדות

שלום, אני בן 28. מילדות אובחנתי כבעל הפרעות קשב, חרדות, דכאונות, וכו'. אין לי אינטרקציה טובה עם אנשים ובעבר הייתי מטופל ע"י תרופות מה שלא עזר ממש. לפני מספר שנים התחלתי ללמוד אמנות, הייתי לומד כל היום מ7 בבוקר עד 4 בבוקר ולא יוצא מהבית. הלימודים השכיחו ממני את החרדות והדכאונות והפכו אותי לאדם שמח בפעם הראשונה בחיי. כאשר סיימתי את הלימודים יצאתי לעבוד ושוב הכל חזר. כיום שבתי ללמוד מדעים מדוייקים באוניברסיטה, גילוי וצריכה של ידע ואתגרים חדשים הפכו אותי לאדם שמח פעם נוספת. אך לא אוכל ללמוד כל חיי, מה אפשר לעשות? תודה מראש.

הדכאונות מלווים במחשבות אבדניות ובד"כ אני מריץ בראש מה יקרה למשל אם אתנגש חזיתית במשאית גדולה, כמה זה עלול לכאוב ואיך הגוף שלי יראה אחר כך. דבר נוסף, לפעמים יש לי מחשבות משונות כשאני מדבר עם מישהו שלא עשה לי רע מעולם, לדוגמה, תוך כדי שיחה עם המרצה הנחמדה שלי, לפתע אני מתנתק ומתחיל לחשוב איך הסביבה תגיב אם אשלוף פתאום מסור חשמלי ואנסר אותה לחצי, ואיזו הבעה תיהיה על פניה.

לפעמים שאני רואה מישהו שמחזיק תינוק , יש לי מחשבה לזרוק את התינוק על הרצפה , אין לי מושג למה זה קורה , אני לא אדם אלים בכלל , אני לא חושב שזה קשור לדיכאון אבל.