קשיים עם הילדה

טלי שלום. יש לי ילדה בת 3 וחצי ותינוק בן 10 חודשים. הילדה ממש מתנהגת כמו אחת ש"נלחמת" בי. כשהיא עם הסבא שלה - היא מלאכית! עושה כל מה שהוא אומר לה, לא מציקה לאח שלה, ממש מותק של ילדה. אבל בבית, כשהיא איתי, היא עונה לי בחוצפה, לא ממושמעת, מתעלמת מכל מה שאני אומרת לה, בקיצור - עושה לי את המוות! זה כואב לי נורא, כי זה הגיע למצב שאני מרגישה ממש חוסר אונים וממש מפחדת להיות איתה לבד כי אני יודעת שצפוי לי פרק זמן בלתי נסבל. אין לנו כסף ללכת ליעוץ או לסדנת טיפול, אנחנו מנסים כל מיני דברים: בטוב, ברע, מה שאת רק רוצה... לאבא שלה היא פחות מתחצפת. זה כאילו היא מנסה לראות מי מאיתנו תצליח יותר לקבל יחס ממנו. זה הגיע כבר ממש למצב בלתי נסבל! מה אני יכולה לעשות כדי לגרום לה לקבל מושג של מה זה גבולות, מה זה הורים, מה זה כבוד להורים, מה זה משמעת? בגן היא מתנהגת מאד יפה, ולגננת שלה יש לה את כל הכבוד שבעולם. (היא אפילו אמרה לי פעם:"את לא תגידי לי, את לא הגננת שלי!") טלי, הצילו!!! אני ממש לא יודעת כבר מה לעשות! אני יושבת ובוכה לבעלי על זה שהבת שלנו מטריפה את דעתי! מה אפשר לעשות? תודה, מיקי.

למיקי שלום! לדעתי כל מה שילדתך עושה זה כדי לקבל תשומת לב ,אל תשכחי ששנתיים ושבעה חדשים היא היתה מרכז הבית , ואת אמא חדשה ומבולבלת שלא ידעה מתי לומר כן ומתי לא, וכעת כנראה שרוב תשומת הלב מופנית לרך הנולד והיא פשוט מקנאה,לדעתי , במקום לשלוח את הילדה עם הסבא ,שלחי את הילד איתו ותני לבתך זמן איכות ולא חד פעמי, פעם שחקי איתה במשחקי קופסא , פעם לבורגר ובן לבן תשוחחי איתה וכך תדעי מה עובר עליה, והאמיני לי שזה עוזר, הילדים של היום חכמים ומבינים הכל ואת יכולה לדבר איתם על כל נושא שבעולם בהצלחה!.

מיקי שלום רב, מכתבך נשמע מיואש וחסר כוחות, ואני יכולה להבין אותך. ילדים, שיהיו מלאכים הכי מדהימים בעולם, יכולים להיות לפעמים כמו שטן קטן...ויכולים, כמו שאת מתארת, לאמלל את הוריהם כבר מגיל צעיר מאד. הדבר החשוב ביותר שלו ילדים זקוקים הוא גבולות ברורים. ברגע שהילדה תדע שאליך צריך לדבר בנימוס, וגם את נעלבת ונפגעת, ושיש קוד התנהגות מסויים, המצב ישתפר. ואיך ניתן להציב גבולות? שאלה טובה...כל הורה עושה זאת בדרכו שלו: אפשר למנוע ממנה דברים אהובים עליה, כגון: ראית תוכנית שהיא אוהבת בטלויזיה, איסור לשחק במשחק/בובה שהיא אוהבת/ משחק במחשב וכו'. כמו כן, על התנהגות ראויה וטובה ניתן לתת פרסים קטנים: ממתק מיוחד, מתנה קטנה, או זמן איכות יחד איתך במשחק כלשהו וכו'... מעבר לכל זאת, את מספרת שאין לכם כסף לטיפול פרטי, אז אני רוצה להבהיר לך שיש לך זכות לברר עם הגננת מי הפסיכולוגית האחראית על הגן מטעם משרד החינוך, לנסות להיפגש עם הפסיכולוגית. זה מגיע לך מטעם החוק. בכל מקרה, שיהיה לך הרבה כוח להמשיך, ו...רק טוב. טלי