מצוקה
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
שלים שמי חיה אני רציתי להתייעץ אני נשואה שנתיים וחצי אם 2 ילדים עכשיו יש לבעלי טבע שמאד מעצבן אותי ולאחרונה זה עולה לי ליעצבים נוראים זאת אומרת שאני מתרגזת הרבה וזה הבעיה כי זה התחיל לעשות בינינו ממש צעקות בין צעד לשאל וזה משמפריע לי זה שהוא מאד עצלן כל דבר זה עול אצלו למשל לכל מקום שצריכים ללכת יותר מחמש דקות אז זה כבר סיפור אז מה הוא עושה הוא לוקח מונית לבנק לקופת חולים להכל אז אם אנחנו רוצים ללכת לאיזה מקום אז מתחיל אני לוקח מונית ואני אומרת חבל על הכסף אפשר ללכת ברגל ואז מתחיל הויכוחים...ומה שמאד מרגיז אותי ברגע שהוא נכנס לבית ישר למיטה הוא חייב לנוח קצת זאת אומרת המקום הקבוע שלו זה המיטה אפילו הליכה של 5 דקות דבר ראשון הוא חייב לנוח כאילו הוא בן80 ואני הפוך מזה ועוד משהוא אם הוא היה מסכים לנסוע אם אוטובס לאן שהוא צריך ללכת אז אוטובוס לא עושה לו טוב תשאל למה כי הוא מפונק בקיצור כל היום הוא או במונית או במיטה וזה מאד מאד מרגיז אז מה עושים???.
חיה שלום רב, מתוך מכתבך עולה מצוקה ותחושת תסכול. נראה כי קיים כאן קושי משני כיוונים: הכיוון הראשון, זו את. קשה לך עם התנהגות בעלך, את נשמעת מתוסכלת ונרגזת על התנהגותו. מהכיוון השני, זה בעלך. האם בדקתם אם יש לו סיבה פיזית לעייפות הזו? האם יש סיבה נפשית שעשויה להסביר את זה? נראה שגם אצלו קיים קושי כלשהו, שאינו ברור לי מהו. למעשה, אני ממליצה לכם לדבר על הדברים, לא לשמור את הכעס והרוגז בפנים בינך לבין עצמך, אלא לשבת יחד, ולהסביר ברוגע מה מפריע, ולנסות לבדוק מה הסיבה לדברים וכיצד ניתן לשפר אותם. במידה וזה לא יעזור, כדאי לכם לשקול ייעוץ זוגי. בהצלחה, טלי