ילד בן שנתיים וחצי
דיון מתוך פורום עבודה סוציאלית
שלום רב, יש לי אחיין מדהים מכל הבחינות (לא אכביר בתאורים כדודה גאה) כבן שנתיים וחצי. אתמול עת משחקו עם אביו (אחי), אחייני ביקש ממנו כי ישכב לישון על שטיח המשחקים שלו, כדי לכסות אותו. אחי נשכב על גבו ואז אחייני הורה לו "לא!לא! התהפך ושכב על הבטן!"- כמובן שאחי נשמע להוראות בנו ונשכב על בטנו כשראשו מופנה הצידה (לחיו על השטיח) ואז אחייני אמר "לא ככה! תסובב את הראש!"- אחי סובב את ראשו ללחיו השניה ואז אחייני לקח את ראש אחי וסובב אותו כך שפניו מופנות לרצפה (אף לכיוון השטיח) ואז הוא כיסה אותו בשמיכתו- בתחילה צחקתי מה"בוסיות" של הקטנטן המתוק כלפי אביו, אך אחי היה יותר ערני ממני וביקש ממנו לדעת מי מורה לו לישון כך. אחייני בתחילה התחמק ואז אחי ניסה לדובב אותו בצורה רגועה ואמר לו שזה נורא מצחיק ושאל אותו בשנית- באופן הצגת הדברים בדרך זו אחי זכה למענה כי אחת הגננות (אחייני נקב בשמה) מורה לו לישון כך בשנת הצהריים. נבהלנו נורא ואחי אמר לי שהוא ילך לדבר איתה על העניין. שאלתי הינה האם את סבורה שכשילד בן שנתיים וחצי נוהג כפי שציינתי יש דברים בגו והרקע הוא חוויתי? או שיכול להיות שזו היתה סתם גחמה של ילד תוך כדי משחק? כיצד עלינו לנהוג? אני נחרדת מהמחשבה שהילד המדהים והאהוב הזה חווה דברים מסוג זה והרי אני בטוחה שאם הורו להם לישון כך בגן זה לא הושג ב"דרכי נועם"... על תשובך המלומדת אודה עד מאוד!!! דנה
דנה שלום, את הודעתך הפנית בלשון נקבה ואולי התכוונת לענת, אך אענה גם אני בתקוווה שאעזור לך (כמי שמנהל במקביל לפורום זה גם פורום הורים ילדים ב"דוקטורס"). התנהגותו של אחיינך יכולה לנבוע משתי הסיבות שציינת: האחת פרי דימיונו - לילדים דימיון מאד מפותח והגבול בינו ובין המציאות הוא מטושטש, שלא כמו אצלנו המבוגרים. אין זה אומר שהם אינם מבדילים בין מציאות לדמיון, הם תמיד יודעים את ההבדל, אלא שהמעבר ביניהם הוא מהיר יותר ופחות חד. אנו המבוגרים חיים או במציאות או בדימיון, הילדים חיים לעיתים בעירבוב. ייתכן שהילד דימיין תו"כ משחק שהגננת אומרת לו לישון כך. הסיבה השניה, והמדאיגה כמובן, שהגננת אכן אומרת לו לישון כך. בכל אופן, אני בהחלט ממליץ לדבר עם הגננת וען הגננת המובילה. בנוסף, אתם יכולים לבקר בגן באופן מפתיע כדי לעמוד על ההתנהלות הכללית. בברכה, זיו
דנה שלום, אני מצטרפת לדבריו של זיו ורק רוצה להוסיף כל הכבוד לאחיך, שהיה עירני רגיש וקשוב מאד. כמי שמאמינה בכוחו של הגוף לחשוף ולגלות, אני מאמינה שאחיינך ראה תנוחה זו היכן שהוא, הוא למד עליה היכן שהוא... וטוב יהיה אם תבדקו זאת. את מוזמנת לעדכן אותנו, שיהיה בהצלחה, ענת